מכירים את המשפט: שהגלים מתחזקים – החזקים מתגלים?
אם לא, אז בניוזלטר היום אנחנו נבין מה המשמעות האסטרטגית של המשפט.
מה הקשר בין המשפט לאסטרטגיה אתם שואלים? גם לזה נתייחס בהמשך.
בואו נתחיל מההתחלה, התקופה כעת לא פשוטה, הבעות אי אמון, דירוגי אשראי נמוכים, דיבורים על מיתון על האטה ומה לא?!
ה״מפחדים״ כבר מכינים את עצמם עם רשימת א.נשים לפיטורים – כי צריך לחסוך ליום שחור… ואחרים מנסים ״להוריד את הראש״ כדי שזה לא יפגע בהם וגם הם מצמצמים בעלויות, השקעות ועוד..
עכשיו בואו נבין למה רק 15%-10% מהא.נשים, החברות והארגונים הם ה״מצליחים״?
אחת הסיבות העיקריות לכך שהם מצליחים, כי לרוב הם עושים את מה שאחרים לא עושים. יותר נכון, הם חושבים איך כולם פועלים עכשיו? והם פועלים הפוך מהם…
אז כפי שציינו קודם הרוב מורידים את הראש ואומרים ״בואו נשרוד את המיתון ואז נדבר״… הרוב מורידים פרופיל , מקצצים בעלויות ומחכים שזה יעבור.
ואילו, המצליחים עושים אחרת, הם בונים תוכנית אסטרטגית ייעודית לתקופת המיתון כזאת שתיתן להם להרחיב, להגביר, להעצים את היכולות שלהם כך שהם יחליטו מתי להפעיל את כל הכישורים החדשים שלהם ולהגיע מוכנים עם יתרון יחסי גם בעת משבר וגם לאחריו… ולקחת את השוק.
הם בונים את התשתית הנדרשת להם כך שהם יתגלו כחזקים ומובילים דווקא שהגלים מתחזקים.
אז מה הם עושים בעצם?
הם משקיעים בעצמם בטכנולוגיה, בחדשנות, בכישורים במיומנויות שלהם
ושל העובדים שלהם.
אז איך עושים את זה?
לכל ארגון שמשקיע בבניה ובתכנון יש תוכנית עסקית רבעונית/ שנתית שבה הם השקיעו בכתיבת:
· מטרות
· אסטרטגיה
· יעדים
· טקטיקות
וכמובן שמצורף לזה תכנון מול ביצוע, מה בוצע מה לא ולמה.
כאשר יש לנו רצף של מס׳ תוכניות אנחנו יכולים לראות התקדמות של תהליכים, לעיתים נמצא יעדים ששמנו בשנים האחרונות (תקופת קורונה למשל) שמכל מיני סיבות מוצדקות או לא, לא התקדמו אך עדיין רלוונטיות ולעיתים רלוונטיות מתמיד.
על מנת לייצר את התוכנית האסטרטגית עלינו לעשות את הדברים הבאים:
· ילאגד במסמך אחד את כל הנושאים החשובים מהתוכניות, לפרט ולהרחיב איך כל נקודה מהנקודות הללו יכולה להשפיע על מה שאנחנו רוצים להיות
· יש לשים לכל נקודה תג מחיר משוער
· יש לשים תאריך יעד משוער להשלמתה
· יש להתייחס למה ההשפעה של כל נקודה תהיה בעתיד
· הערכה מתי נראה את התוצאות של אותה נקודה טווח קצר/ארוך או בכלל תוצאות של מיתוג ומיצוב שלאו דווקא נוכל לראות את התוצאות שלהם בצורה ישירה.
· וכמובן, מה רמת ההשקעה הנדרשת ברמת א.נשים (זמן) משאבים (שת״פ, ספקים ועוד).
וכאשר יש לנו את המסמך הנ״ל עכשיו זמן הנהלה לשבת ולברור מה נכון ומתאים לארגון, למטרה, לתקציב ולכל השאר.
אבל מה אם אין לנו תוכניות מהעבר ואנחנו לא יודעים מה נכון לנו לעשות
מה אז עושים?
התשובה שתמיד נכונה – שואלים את ״החזית של הארגון״, אנשי המכירות, אנשי השירות, השיווק ומשאבי אנוש.
למה דווקא אותם?
אנשי המכירות והשירות אחראים על ה״שטח״ הם הקו הראשון מול הלקוחות הם מקבלים את הפידבקים ממקור ראשון ואם יש משהו שהלקוחות מתלוננים או רוצים הם כנראה יודעים על כך.
ככל שנשקיע בלהקשיב להם נקבל את המידע החשוב הבא:
· מה הלקוחות חושבים עלינו?
· מה הלקוחות רוצים מאיתנו?
· ממה הלקוחות מרוצים מאיתנו?
· על מה הלקוחות מתלוננים?
מידע שלא יסולא בפז.
כמובן שתמיד אפשר גם לעשות סקר לקוחות להשלמת התמונה אבל זה כבר דורש תקציב בפני עצמו ולרוב נקבל מהעובדים שלנו לפחות 80% מהמידע.
אנשי המשאבי אנוש יכולים להראות לנו שכבה נוספת לתוכנית לגבי הלקוחות הפנימיים שלנו שהם העובדים.
· מה הם חושבים עלינו?
· מה הם רוצים מאיתנו?
· ממה הם מרוצים מאיתנו?
· על מה הם מתלוננים?
ברגע שיש לנו את כל המידע הזה אנחנו יכולים לבנות תוכנית איך לחבר אותם יחד
לכדי תוכנית אסטרטגית.
שמטרתה ל״חזק״ אותנו פנימית הן ללקוחות הפנימיים והן לחיצוניים
״ולצעוק את זה החוצה״ בדרך הטובה ביותר לארגון שלנו
פה נכנסת גם פונקציית השיווק שמטרתה להוציא את היתרון היחסי שלנו החוצה נכון, מדויק ובצורה המטיבה ביותר לארגון.
לסיכום, אז בין אם יש לכם תוכנית לבין אם לא, חשוב לחשוב שונה, אחרת מהרוב, לחשוב איך ניתן לקחת את הזמן הזה לעשייה בונה, להשקעה לטווח ארוך.
כי כשהעבודה יורדת, לעובדים אין מספיק פעילות זה מביא למחשבות שליליות וזה בדיוק המקום לעודד מחוברות, לבחון את הכישורים והמיומנויות הנוספות שיש לעובדים, לעודד אותם ליצירתיות למחשבה מחוץ לקופסא, לחבר אותם לשאלות שהעלתי קודם.
אני מבטיחה לך שאתם תופתעו לגלות כמה ערך עוד יש להם לתת שלא ידעתם ואיך הם ישמחו להשתלב – זה מצב של win-win כי זה גם מחבר, גם מביא להערכה וגם מצעיד את הארגון קדימה בצעדי ענק כך שכשהגלים יתחזקו – אתם תתגלו!