68: איך ארגונים מטמיעים חדשנות? ארבעת המסלולים שכל מנהל חייב להכיר

בשנים האחרונות אני מלווה ארגונים בתהליכי חדשנות והטמעת BIM. פעם אחר פעם אני מגלה שהטכנולוגיה היא כמעט אף פעם לא האתגר האמיתי.

האתגר הוא הדרך שבה ארגונים בוחרים לאמץ שינוי.

יש מי שמוביל אותו, יש מי שמצטרף אליו, יש מי שמעדיף לבחון אותו לפני שהוא מתחייב ויש מי שמחכה שהגל יחלוף.

מעניין לגלות שהדפוס הזה לא ייחודי לענף הבנייה. כבר בשנות ה־60 חקר פרופ' אוורט רוג'רס כיצד חדשנות מתפשטת בעולם והראה שכל שוק מאמץ חדשנות בשלבים. כשאני מסתכלת על ענף הבנייה בישראל ועל הדרך שבה BIM הוטמע לאורך השנים, אני רואה את אותה תופעה בדיוק.

ההבדל היחיד הוא שבענף שלנו אפשר ממש לזהות את ארבעת סוגי הארגונים.

1. החלוצים

אלה הארגונים שבוחרים לבנות את השינוי בעצמם.

הם לא מחכים שהשוק יוביל אותם, הם לוקחים אחריות, משקיעים משאבים, לומדים, טועים, מתקנים וממשיכים להתקדם.

הם חוקרים מה קורה בעולם, לומדים מסיפורי הצלחה, מתאימים את הידע למציאות המקומית ובונים לעצמם שיטת עבודה ייחודית שבדרך כלל גם הופכת להיות היתרון התחרותי שלהם.

במקרים רבים הם עושים את כל זה הרבה לפני שהשוק בכלל מבין שיש צורך בשינוי.

היתרונות:

  • הם מייצרים יתרון תחרותי שקשה להעתיק.
  • הם בונים ידע פנימי שהופך לנכס של הארגון.
  • הם אלה שמכתיבים את סטנדרט העבודה בענף.

החסרונות:

  • הם נושאים כמעט לבדם בעלויות הלמידה.
  • הם מתמודדים עם הרבה ניסוי וטעייה.
  • לעיתים הם צריכים לשכנע גם את הארגון שלהם וגם את השוק שהכיוון נכון.

זו דרך שמצריכה אומץ, סבלנות והרבה אמונה.

אבל מי שעושה אותה נכון, הופך להיות זה שהאחרים לומדים ממנו.

2.  המאמצים

אני אוהבת לקרוא להם המאמצים כי הם מבינים שהחדשנות כבר הוכיחה את עצמה והם בוחרים להצטרף למסע.

יש מי שיקרא לזה "לרכוב על ההצלחה של אחרים", אני דווקא חושבת שזו מערכת יחסים שמייצרת ערך לשני הצדדים.

החלוצים צריכים שותפים לדרך. ככל שיותר ארגונים מצטרפים, כך נוצר שוק רחב יותר, יותר שיתופי פעולה ויותר ידע מצטבר.

המאמצים נהנים מכל הידע שכבר נצבר והם לא צריכים להמציא הכול מחדש.

היתרונות:

  • הם מקצרים משמעותית את עקומת הלמידה.
  • הם נהנים ממתודולוגיה שכבר נוסתה בשטח.
  • הם מגיעים לתוצאות מהר יותר ובסיכון נמוך יותר.

החסרונות:

  • הם פחות מפתחים יתרון ייחודי משל עצמם.
  • הם תלויים במידה מסוימת בידע שנוצר אצל אחרים.
  • לעיתים הם מאמצים פתרונות בלי להתאים אותם מספיק לארגון שלהם.

לדעתי, זו אחת הדרכים החכמות ביותר להטמיע חדשנות כאשר יודעים לבחור את השותפים הנכונים.

3. הבוחנים

זו קבוצה שאני רואה שהולכת וגדלה בשנים האחרונות.

אלה ארגונים שלא רוצים להתחייב לפני שהם רואים תוצאות.

הם מחפשים דרך לבחון חדשנות בלי לגייס עובדים חדשים, בלי להקים מחלקה חדשה ובלי להתחייב לעלויות קבועות.

במקום להקים מערך שלם בתוך הארגון, הם בוחרים להתחיל בפיילוט.

הם רוכשים שירות מקצועי, בוחנים אותו בפרויקט אחד, מודדים תוצאות ורק אחר כך מקבלים החלטה האם להרחיב את הפעילות.

היתרונות:

  • השקעה ראשונית נמוכה יחסית.
  • סיכון נמוך יותר בקבלת ההחלטה.
  • אפשרות ללמוד תוך כדי תנועה לפני שמקימים יכולת פנימית.

החסרונות:

  • אם לא בונים תוכנית המשך, הפיילוט נשאר פיילוט.
  • לעיתים הארגון דוחה שוב ושוב את ההחלטה לעבור לשלב הבא.

אני מאמינה שזו דרך מצוינת להתחיל, כל עוד רואים בפיילוט שלב בדרך ולא יעד בפני עצמו.

4.  המאחרים

ויש גם את אלה שמחכים…

בהתחלה הם אומרים שהשוק עוד לא שם, אחר כך הם אומרים שהטכנולוגיה עדיין לא בשלה, לאחר מכן הם רוצים לראות עוד כמה דוגמאות.

עד שיום אחד הם מגלים שהשוק כבר עבר לשלב הבא. בשלב הזה עומדות בפניהם בדרך כלל שתי אפשרויות: או להשקיע הרבה כדי לצמצם את הפער בזמן קצר או להמשיך לחכות ולהפוך לפחות ופחות תחרותיים.

היתרונות:

  • הם נהנים מטכנולוגיות שכבר עברו תהליך הבשלה.
  • הם יכולים ללמוד מטעויות של כולם.

החסרונות:

  • הם מאבדים יתרון תחרותי.
  • עלויות צמצום הפערים בדרך כלל גבוהות יותר.
  • הם מתקשים לגייס עובדים ולקוחות שמחפשים ארגון מתקדם.
  • הם מסתכנים בכך שהם יהפכו להיות לא רלוונטיים.

איך הייתה הטמעת ה־BIM  בישראל?

אם נסתכל אחורה, נראה בדיוק את אותו התהליך.

היו החלוצים שהתחילו להטמיע BIM כשמעט מאוד אנשים הבינו מה זה בכלל.

אחריהם הגיעו המאמצים, שלמדו מהם, קיצרו את הדרך והרחיבו את השוק.

לאחר מכן הגיעו הבוחנים. הם התחילו להשתמש בשירותי ניהול BIM חיצוניים. הם רצו לבדוק האם ההשקעה משתלמת לפני שהם מקימים יכולת פנימית.

רבים מהם, אחרי שראו את הערך, הקימו מחלקות BIM משלהם.

ועדיין, גם היום, ישנם ארגונים שממשיכים לחכות.

אז מה אפשר ללמוד מזה?

היום החדשנות לא נעצרת ב־BIM, AI, Digital Twin, אוטומציה ועוד. כל אחת מהטכנולוגיות האלה תעבור בדיוק את אותה עקומת אימוץ. השאלה היא איך נכון לנו לצרוך אותה.

בעבר חשבנו שיש רק שתי אפשרויות:

  1. להקים מחלקת חדשנות.
  2. או לא לעסוק בחדשנות כלל.

היום קיימת אפשרות שלישית: להתחיל באמצעות שירות חדשנות מנוהל.

בדיוק כפי שארגונים צורכים היום שירותי IT, אבטחת מידע או שיווק, אפשר גם לצרוך חדשנות כשירות.

זו בדיוק הסיבה שפיתחתי את שירות החדשנות המנוהל.

המטרה היא לאפשר לארגונים להתחיל להניע חדשנות בלי להקים מיד מחלקה חדשה, בלי לגייס מנהל חדשנות ובלי להתחייב לעלויות הקמה גבוהות.

במקום להשקיע בגיוס, הכשרה, בניית תפקיד ולמידה מאפס, הארגון מקבל ניסיון, מתודולוגיה ותוכנית עבודה שכבר נוסתה בשטח.

הערך שאני מביאה לארגון נשען על שילוב של מספר עולמות:

  • ניסיון של שנים בתפקידי ניהול בכירים ובהובלת תהליכי שינוי בארגונים.
  • היכרות מעמיקה עם ענף הבנייה, עולם ה־BIM והטרנדים המובילים בארץ ובעולם.
  • יכולת לחבר בין חדשנות, טכנולוגיה, אסטרטגיה עסקית ותוצאות מדידות.
  • הובלת קורס מובילי החדשנות בענף הבנייה ביוזמת משרד הבינוי והשיכון, ג'וינט תבת ומרכז הבנייה הישראלי.
  • מתודולוגיה שמאפשרת לארגון ליהנות מכל הידע והניסיון כהוצאה משתנה ומוכרת, ללא עלויות הקמה גבוהות וללא התחייבות לגיוס תפקיד חדש.

התהליך בנוי בשלבים הבאים:

  • הבנת הצרכים של ההנהלה.
  • בניית תוכנית חדשנות ממוקדת.
  • זיהוי ההזדמנויות העסקיות.
  • חיבור ההנהלה והעובדים לתהליך.
  • ליווי הארגון בהטמעה.

תמיד ישנה אופציה, כחלק מהתהליך, לאתר מתוך הארגון אדם שמכיר את התרבות, את האנשים ואת אופן העבודה ויחד לבנות איתו את תפקיד מנהל החדשנות.

התהליך כולל ליווי, סיוע, הגדרת אחריות, מדדי הצלחה ושגרת ניהול, כך שכאשר הליווי מסתיים נשארת בארגון יכולת אמיתית להמשיך ולהוביל את החדשנות באופן עצמאי.

בסופו של דבר, גם הטכנולוגיה הטובה בעולם לא תייצר שינוי אם האנשים לא יאמצו אותה.

חדשנות היא יכולת ארגונית שיש לבנות בצורה מובנית, עקבית ויחד עם האנשים.

חשוב לזכור, חדשנות היא לא המטרה – היא המנוע שמאפשר לארגון לנצל את ההאצה הטכנולוגית שמתרחשת סביבו ולהפוך אותה לצמיחה עסקית, ליתרון תחרותי ולתרבות ארגונית שמותאמת לעתיד.

בסופו של דבר, החדשנות כבר כאן והיא רק הולכת ומאיצה.

והשאלה היא האם תבחרו להוביל את השינוי או להגיב אליו.

אין דרך אחת נכונה להטמיע חדשנות. לכל ארגון יש את הקצב, המשאבים והאסטרטגיה שלו.

מה שחשוב הוא לא להישאר במקום.

אם אתם מרגישים שהארגון שלכם רוצה להתקדם אבל עדיין לא בטוחים איך נכון להתחיל, אני מזמינה אתכם לשיחה.

יחד נבחן היכן אתם נמצאים היום, אילו הזדמנויות עומדות בפניכם ומהי הדרך הנכונה ביותר עבורכם להניע חדשנות בצורה מדורגת, מדידה ומבוססת תוצאות.

לפעמים כל מה שצריך הוא להתחיל נכון.

רוצה להתעדכן בכל מה שמעניין ב-BIM?

הצטרף/י עכשיו לניוזלטר שמחבר את טכנולוגיית ה-BIM

לאסטרטגיה עסקית מנצחת