כמה פעמים יצא לך להגדיר מישהו/י כאדם בעייתי?
כמה פעמים אמרת אין מה לעשות זה מי שהוא?
כמה פעמים קיבלנו את התשובה הזאת מהם: אני כזה! תתמודדו!
אז זהו, הגדרת אדם כבעייתי מהווה עבורנו מבוי סתום.
מצב שאין דרך להתמודד איתו, אם אנחנו רוצים לפתור את הבעיה אנחנו למעשה צריכים להיפטר מהאדם… אז לא… אפשר גם אחרת.
הגדרת הבעיה בצורה נכונה מגדילה באופן משמעותי את אפשרויות הפיתרון.
אם ניקח לדוגמא עובד ״בעייתי״ שכל רעיון שאנחנו מעלים הוא מוצא רק את החסרונות, שכל שיחה איתו אנחנו מרגישים חסרי אנרגיה ופסימיים כי הוא מוצא את כל הסיבות למה זה לא מצליח.
בעייתי….?
לא ממש… כדי שנוכל לקבל תוצאות אחרות אנחנו צריכים לחשוב אחרת.
במקום להגדיר את העובד כבעייתי אנחנו נפריד את האדם מהבעיה.
לדוגמא:
במקום להגדיר את הבן אדם שלילי, נגדיר את התנהגותו כשלילית
התנהגות ניתן לתקן, את הבן אדם פחות…
הפרדנו את האדם מהבעיה. הבנו שלא העובד הוא הבעיה אלא ההתנהגות שלו. וברגע שנשתף אותו במידע הזה עצם זה שאנחנו מגדירים את הבעיה בנינו ולא על אחד מאיתנו יש מקום לטיפול ואפשרויות לפתרון הבעיה.
אם נשקיע בשיחה ונראה לעובד רצון לפתור את הבעיה, אם נקשיב למה שהוא אומר לנו, למה הוא מתנהג כך. בעיקר נוכל להיפתח למשתנים נוספים שיתווספו ויוכלו להוות בסיס לפתרון.
לצורך ההמחשה אם נמשיך בדוגמא של העובד שלנו, הייתי ממליצה לקבוע איתו פגישה ובמהלך השיחה נציג לו מקרה בו העלנו רעיון או תוכנית שאנחנו רוצים לקדם והוא בחר להציג רק את הנקודות השליליות בתוכנית.
חשוב שנציג בפניו מה זה גרם לנו, אולי ירידה במוטיבציה, חוסר רצון להמשיך. יכול להיות שנרצה להגיד לו שדעתו חשובה וכל פעם שקורה דבר כזה גורם לנו להתערער בתוכניות שלנו או להציג שבגלל הצגת רק הנקודות השליליות אנחנו מוצאים את עצמנו נמנעים מלהציג לו רעיונות נוספים.
במהלך שיחה כזאת אנחנו בעצם משקפים לאדם מולנו מה שאנחנו רואים עליו, אנחנו מציגים לו את ההשלכות של ההתנהגות שלו על התהליך ועל אנשים נוספים.
כמובן, שמאוד חשוב במצבים כאלה להבהיר שוב שמטרת השיחה היא לקדם את העניין ולמצוא פיתרון כדי שנוכל להמשיך לעבוד יחד.
ברוב המקרים אנחנו נצליח להשפיע על העובד ועל התנהגותו, אולי נוכל לתת לו כלים להתמודד או שהוא ימצא לנכון לשתף אותנו למה הוא מתנהג כך ושוב, ככל שנדע יותר כמות האפשרויות שלנו לפתרון גדלה.
חשוב לציין שזה תקף גם במעגלים נוספים בחיים שלנו, כמה פעמים יצא להורים שבנינו לראות את הילד שלנו משתטח על הרצפה באמצע הקניון ובוכה בטירוף על כך שלא הסכמנו לקנות לו סוכריה או משהו פשוט יותר.
הרבה פעמים אנחנו אומרים גם לילד איזה ילד בעייתי אתה, איזה ילד רע או כל מיני משפטים שיגבו ממנו הרבה כסף על ספת הפסיכולוג….חחח
גם כאן, אם נגדיר את הבעיה, נדייק בבעיה שהיא התנהגות, נבין שזה נובע מתיסכול שהוא לא יודע איך להביע אותו יש מצב שגם הפיתרון יהיה הרבה יותר נכון ומושכל ולא ריגשי.
הפרדת האדם מהבעיה היא מיומנות לחיים טובים יותר,
חיוביים יותר ובעיקר מיומנות למשא ומתן וניהול קונפליקטים.
נסו זאת בבית, בעבודה או היכן שתבחרו.
מבטיחה לכם תוצאות טובות יותר בחיים.