השבוע תכננתי לכתוב על מינופים עסקיים בBIM אבל רצף האירועים שחוויתי במהלך השבוע הובילו אותי לפרק הזה – זה היה בלתי נמנע.
במהלך השבוע נפתחו לי משרות חדשות במשרדי אדריכלים. כל משרד שאני מגייסת עבורו אני מגיעה למשרדים שלהם, מכירה את הארגון, האנשים, נושמת את התרבות ומנסה לייחד אותו, לראות את הערך המוסף שלו ואת ההבטחה שלו למועמדים.
שבוע שעבר הייתי במשרד אדריכלים שווה במיוחד, הייטק ממש, האנרגיות שם היו שונות ביחס לאחרים, חדר אוכל עם שף, אווירה נעימה ומה שתפס אותי בעיקר – מתקני מים ממותגים לחברים שלנו על ארבע (חיות המחמד) אין ספק ארגון של אנשים וחיות מחמד – יצאתי מלאת אנרגיה ומוטיבציה למצוא להם מועמדים מתאימים.
פרסמתי את המשרה בכל מקום אפשרי וקיבלתי את התוצאות הבאות:
40 קורות חיים למשרה – התרגשתי וממש ראיתי כבר את המאצ׳ שמגיע…
20 קורות חיים של צעירים חסרי ניסיון שמגישים לכל משרה אפשרית
5 מתחומי תכנון אחרים שרוצים להשתלב בתחום האדריכלות עם ניסיון של חודשים ספורים
7 מתאימים למשרה ויותר רק ציפיות השכר גבוהות מהרף העליון משמעותית
3 מתאימים למשרה ויותר אך גרים בישובים מרוחקים ברמה של למעלה למשעה וחצי לכל כיוון
5 מתאימים למשרה ויותר אך לא מעוניינים להשתלב בשוק התכנון רוצים חברות יזמיות בניה
ואפילו לא אחד שמתאים למשרה והמשרה מתאימה לו.
במקביל, שלחה לי מועמדת קורות חיים כשעברתי עליהם – התרגשתי. אדריכלית, בעלת ניסיון של למעלה מ-8 שנים במשרד אדריכלים שווה בארץ, קורות החיים שלה צורחות איכות!איכות!איכות!, מוסד השכלה שווה, יציבות תעסוקתית, התפתחות בכל משרה בקיצור מועמדת מושלמת.
הראש לי כבר צייץ :too good to be true ואז שוחחתי איתה ופגשתי בחורה אסרטיבית, יזמית בנפשה שרוצה לפרוץ, להתפתח ולהוביל את הארגון למינופים עסקיים משמעותיים. דייקנו את מה שהיא מחפשת ויצאתי לדרך בתחושה – אני מוצאת לה עבודה עוד השבוע.
שיתפתי מס׳ משרדים על המועמדת, כישוריה, יכולותיה ניסיונה ולצערי, היא לא עמדה בתקציב של אף משרד. אתמול היא ביקשה ממני להתחיל לבדוק לה משרות בחברות יזמיות וחברות בניה.
במקביל (אמרתי רצף אירועים..) פנתה אליי חברה וביקשה לשוחח עם ידיד שלה שמחפש עבודה סיים לימודים לפני כשנה והיום הוא עובד במשרד תכנון ומחפש את המקום הבא להתפתח בו. כשקיבלתי את קורות החיים שלו ישר הגבתי ואמרתי לה:״הוא לא צריך יעוץ פשוט שיישאר בחברה שנתיים לפחות ולא יצטרף לכל מחפשי העבודה עם קורות חיים של חודשים״. חברה שלי התעצבנה ואמרה לי ממתי את שופטת?! ביקשתי שתדברי איתו מה כל כך קשה? הבנתי שהייתי לא בסגר שתקתי וצלצלתי לבחור.
השיחה איתו השאירה אותי המומה, ובעיקר מתנצלת. בחור צעיר בתפקידו הראשון בארגון עם תרבות ארגונית רעילה, מנהל ישיר שמתעמר בעובדיו על בסיס יומי. והוא הבחור שחשבתי עליו כל כך הרבה דברים שלילים אומר לי אני לא רוצה לעזוב עד שלא אמצא משהו אחר וזה ממש מאתגר.
בשיחות שהיו לי עם אנשים בתעשייה הבנתי שהמצב ברור לכולם אבל אף אחד לא יודע איך לפתור את הבעיה.
ישנם אלפי סטודנטים ובוגרים צעירים שיוצאים כל שנה עם תעודות הנדסאים ואדריכלים והם בלופ הביצה והתרנגולת שיהיה לך ניסיון נדבר- אך איך מועמד יצבור ניסיון אם אף אחד לא מגייס אותו?! סף הכניסה גבוה מאוד.
יש את העובדים שכבר היום עובדים בתחום התכנון, הם מתפתחים אך אחרי קדנציה אחת, מקסימום שתיים הם מחפשים את ״הדבר הבא״. חברות יזמיות, סטארט אפים, חברות בניה תמיד קורצות להם עם יותר תנאים, חברות גדולות יותר ושכר גבוה יותר. סף היציאה נמוך.
אלו שכן אוהבים ורוצים להמשיך ולהתפתח בתחום התכנון טוענים שישנה ״תקרת זכוכית״ שלא ניתן לפרוץ ולכן גם הם עוזבים.
נוסיף לכך את זה שמתוך עשרות משרות שיש בשוק אחוזים בודדים מהם משלבות היברידיות, כך שכל המועמדים הטובים שנמצאים ברחבי הארץ בצפון ובדרום לא יכולים להשתלב במשרות במרכז ומה קיבלנו?
שוק תכנון שקטן מיום ליום עם סף כניסה גבוה וסף יציאה נמוך – מתכון להכחדה!
רציתי להבין מה המועמדים חושבים, העלתי סקרים במספר רשתות חברתיות בינהם הלינקדאין ורשימת תפוצה של אלפי מחפשי עבודה בתעשייה, עם השאלה:
מה הסיבה שבגללה לא מגישים מועמדות לתחום התכנון?
70% מהעונים טענו שהשכר והתנאים בעייתיים
כ20% מהעונים מעדיפים חברות יזמות, בניה וסטארט אפים
וה-20% האחרים אמרו שחווית ניהול ותרבות ארגונית לא טובה
כשהבנתי את המצב יצאתי לבדוק מה קורה בעולם?
בארצות מתקדמות בBIM איך הם מתמודדים?
בחנתי את ארה״ב, בריטניה פינלנד וסינגפור.
תגידו צרת רבים נחמת טיפשים אז כן, כולם באותה בעיה.
כדי שבכל זאת נשיג משהו מכל המחקר הזה, ריכזתי לכם את הפתרונות שאותם מיישמים בעולם בכדי להתמודד עם התופעה:
- ״BIM Academy״ – שילוב סטודנטים ובוגרים בקורסי "Bootcamp" בתשלום סמלי ושילובם במשימות אמיתיות במשרד כתקופת הכשרה ובהכוונה למשרה בסיום. קורב גם בארה״ב וגם בבריטניה.
- קיצור מסלולי רישוי ותמרוץ מוקדם – בארה״ב עם תמיכה ממשלתית
- יצירת מתווה שכר וערך לעובדים – יצירת מנגנוני עדכון שכר והתפתחות מקצועית על מנת לשמר את העובדים (בסינגפור)
- מדיניות גמישה ופורצת גבולות – עבודה היברידית וגמישות בשעות
- שילוב הBIM כבר בתיכון ושילוב תלמידים בשוק העבודה בזכות תחרויות, סדנאות וציד כישרונות כבר בגיל צעיר.
- חיזוק תרבות ארגונית ושימור עובדים– ע״י מנטורינג של אדריכלים ותיקים עם עובדים צעירים.
- יצירת באז סביב חדשנות למשיכת דור חדש של מתכננים
בואו נזכור: הBIM מגדיר אותנו כצוות – שרשרת של אנשים.
כאשר חוליה אחת רופפת, כל השרשרת מתערערת.
עכשיו זו ההזדמנות שלנו לאמץ גישות אלה, להקים את ה BIM Academy במתווה שיתאים לנו, לשנות גישות מסורתיות בגישות מתפתחות וגמישות לתת לעובדים שלנו כלים וסיבות להישאר ולצמוח בתחום, לפתוח ולהתאים את סביבת העבודה למציאות של היום.
כי בסופו של דבר, כל אתגר בשרשרת ה BIM הוא אחריות של כולנו ואנחנו אלה שנציל את השרשרת.