הBIM מציע אופק של ממדים שמציגים לנו את הדרך שאנחנו צריכים לעבור כשהמטרה היא: צמצום עלויות, הגדלת פרודוקטיביות ובעיקר שיפור מתמיד לשורת הרווח של הפרויקט.
אם בעבר התספקנו בערכת שרטוטים והמתקדמים שבנינו היו גם מוסיפים שרטוט תלת מימד. הBIM מתחיל את דרכו בתלת מימד הוא למעשה הבסיס.
הBIM מביא איתו ממדים נוספים רבים (BIM D's):
3D – המודל התלת-ממדי, הוא הבסיס של הBIM הוא מציג את הצורה הגיאומטרית של כל פרמטר במבנה, כולל מידות, מיקום וצורת הרכיבים השונים. תצוגה חזותית של המבנה ויכולות הדמיה משופרות.
4D – מוסיף את מימד הזמן לפרויקט. לוחות הזמנים של הפרויקט, תכנון מול ביצוע, סנכרון בין כל משתתפי הפרויקט.
5D – מוסיף את מימד העלות לפרויקט. מספק נתונים כלכליים מדויקים על כל פרמטר במבנה וניתן לקבל תקציבי פרויקט לאורך כל שלבי הפרויקט.
6D – מוסיף את מימד הסביבה והקיימות לפרויקט. מקדם פרויקטים ירוקים ומסייע בשמירה על יעילות אנרגטית לאורך זמן, תוך צמצום השפעה סביבתית ושיפור ביצועים.
7D – מוסיף את מימד התחזוקה לפרויקט. לאחר סיום הפרויקט. הפרויקט עובר לצוותים האחראים על תחזוקת המבנה. ניתן לקחת את כל המידע הרלוונטי מהמודל וממנו לייצר תוכנית פעולה לתחזוקה ומניעה. מידע חיוני שמקצר את התהליך וחוסך כסף וזמן.
ממדים חדשים שהתווספו לBIM:
8D – מוסיף את מימד הבטיחות בשלבי התכנון והבניה. כל מה שקשור לבטיחות המבנה, הכ״א ואיך מונעים תאונות, תקלות ומפגעים.
9D – מוסיף את מימד ה- Lean – מתודולוגיית ה Lean המשלבת את הפן של הייצור בתהליך והיא דוגלת בניהול תהליכים בצורה רזה שמונעת בזבוז ומייצרת תהליכים בעלי ערך. ״תדהר״ בכל תהליך ההטמעה שלה שילבה בין שתי מתודולוגיות כדי לייצר הטמעה מלאה המשלבת אנשים, תהליכים וטכנולוגיה יחד.
10D – מוסיף את מימד תהליכי הבניה המתועשת – על מנת לייצר יותר פרודוקטיביות בתהליכי הבניה יותר ויותר חברות מוסיפות תהליכי תיעוש. הכנסת תהליכי בנייה ועיצוב מתועשים לייצור והרכבה (DFMA) לתוך סביבת BIM יכולה לאפשר שיטות בנייה מחוץ לאתר ויצור טרומי עם מודלים דיגיטליים.
חשוב לציין שהמטרה העיקרית של כל ממדים אלו בסופו של דבר היא להביא ליתר פרודקטיביות, חיסכון במשאבים והגדלת שורת הרווח בפרויקט.
אני מעריכה שככל ששלבי הBIM יתקדמו בעולם כך נתוודע לשלבים נוספים שיהיו יותר הוליסטיים שישלבו גם דינמיקה חברתית ותרבותית.
מכיוון שהטמעת שינוי משמעותי כמו BIM צריך להיעשות בשלושה רבדים:
– אנשים
– תהליכים
– טכנולוגיה
והדבר המעניין שקרה בשיטה זו שהכל התחיל דרך הטכנולוגיה, על הדרך ניתן מענה לתהליכים השונים והאנשים היו צריכים להשתלב ולהתאים את עצמם. כמובן שמכיוון ולא ניתן מענה מראש לכל הרבדים פגשנו לא מעט לקוחות שהתחילו להטמיע את הטכנולוגיה ומיד היתה דרישה לאנשי Revit, וכאשר הבינו שגם תהליכי העבודה דורשים התייחסות נוצר התפקיד החדש של הBIM Manager (שיש האומרים שהוא חדש ישן כי היה בעבר CAD Manager) ואני טוענת שהBIM Manager הוא בהחלט תפקיד חדש מכיוון שמעבר לכך שהיה צריך לדעת טכנולוגיה ולהבין את השיטה הוא היה צריך להיות מוביל שינוי בארגון שאפילו ההנהלה לא היתה בטוחה שהיא רוצה בשינוי. ה BIM Manager היה צריך להתמודד גם עם ההתנגדות של העובדים למציאות חדשה וללמידה וגם לאתגרים וליעדים שהיו להנהלה מול הלקוחות. ה-BIM Managers הראשונים שהיו בשוק הישראל עברו אתגרים לא פשוטים שבאף אוניברסיטה לאדריכלות או להנדסה לא לימדו. הם הפכו לאוטוריטות משמעותיות ומשפיעות בארגונים, צברו כוח וסמכות שאף תפקיד אחר לא יכול להעניק להם.
כיום, בארץ אני מכירה חברה אחת שנותנת מענה לכל עשרת הממדים ואין ספק שאת השלב האחד עשר בטח הם כבר יודעים.
כבעלי עסקים ומנהלים חשוב להכיר את כל הממדים על מנת לבחון:
– האם הארגון כבר נמצא ב-BIM?
– באיזה שלב הארגון שלכם נמצא?
– איך מתקדמים לשלב הבא?
אני תמיד ממליצה לחשוב איפה אתם רואים את הארגון שלכם בעוד שנה?
בניוזלטר הבא נעסוק ב-BIM כהפרעה משבשת שמייצרת הזדמנויות.