מתודולוגית הBIM משמשת כזרז אדיר לטכנולוגיות, לאנשי הארגון, תפקידם ותרבותם. כאשר הטכנולוגיות משנות את דרך העבודה, ההתנהלות והתרבות, באופן אוטומטי נוצרים גם מודלים עסקיים חדשים ומתקדמים שמתאימים יותר לכלל השינויים בענף.
מחקר של מקנזי עוד משנת 2020 חזה שהמודלים העסקיים ישתנו, בעקבות כל ההאצות הטכנולוגיות הקיימות והעתידיות להגיע, עיקר הערך יגיע מהדטה. בזכות כך שיטת הבניה תשתנה, ותהפוך לתהליכי ייצור תעשייתי (המימד העשירי בשלבי התפתחות הBIM).
תיעוש ישר מחבר אותנו לתעשיות הרכב והייצור וגם לשיטת הLEAN שעשתה בשנים האחרונות אדפטציה לעולם הבניה ואנו יכולים לראות גם בישראל לפחות חברה אחת שאני מכירה ששילבה את הBIM וה-LEAN בתהליכי הביצוע והייצור באתרי הבניה שלה וגרמה למהפכה.
מטרת התיעוש היא להביא לאתר הבניה חלקי בניה מורכבים ומוכנים ולהפוך את אתר הבניה לאתר הרכבה. בארצות BIM מתקדמות ניתן לראות את התקדמות הBIM דווקא באתרי בניה נקיים, מסודרים, מאורגנים יותר מבוססי תהליכי ייצור, רובוטיקה, חיישנים, רחפנים והכל מבוסס דטה ותהליכי ייצור.
קבוצת ״BIM2050״ שרטטה תרחיש שיקרה על פני עשורים במספר שלבים:
2010 -2020: קבלת החלטות על סמך מידע שנאסף מהמודל, מאקסלים, מקבצים קשורים
2020 -2030: קבלת החלטות על סמך מודל דיגיטלי מלא
2030 -2040: קבלת החלטות על בסיס חיזוי מהמידע הקיים מהמודל (Digital Twin)
2040 ואילך: קבלת החלטות על בסיס כלי AI וביג דאטה השולפים מידע מהמודל והשטח וחוזים את העתיד על בסיס העבר וההווה – על סמך המודל ומודלים ופרויקטים דומים ועל סמך כל מידע שנאסף בארגון שיכול לתרום לניבוי העתיד.
BIM מעודד שיתופי פעולה ומטשטש גבולות
אם בעבר היינו עובדים בשיטת Design – Bid – Build דרך שבה כל גורם מתקשר בנפרד עם עצמו, הBIM מטשטש גבולות בין בעליי העניין.
שיטת הIPD (Integrated Project Delivery)- מחברת בין כל בעלי העניין – יזמים, מתכננים, קבלנים, יועצים וספקים בחוזה אחד משותף. לשיתוף הפעולה מתווסף היבט עסקי של חלוקת סיכונים ורווחים, שקיפות ואמון והסתכלות על שרשרת הערך כולה במונחים של הצלחה או כישלון של פרויקט שבאה לידי ביטוי גם בתגמול. זאת כמובן, מעבר להיבט המקצועי שחוסך בזמן, עלויות ומשאבים בצורה משמעותית.
מודל שיתופי נוסף CDE (Common Data Environment) – בו כל הנתונים עדכניים ונגישים לכלל חברי הפרויקט דבר שמגביר אמון ומפחית עלויות. המחקרים מראים שמעבר לבסיס האמון הנבנה הוא מהווה בסיס לשת״פים ארוכי טווח, למיזוגים ורכישות שיגבירו את רמת האמון ושיתוף הדטה לצורך התייעלות ושיפור מתמיד.
שיתוף פעולה נוסף בעל ערך רב יכול להיות בין היצרנים לבין המתכננים והקבלנים ע״י אספקת משפחות חכמות המאגדות בתוכן מידע רלוונטי לשלבי התכנון, הייצור ולשלבי האחזקה. גם כאן שרשרת הערך גדלה משמעותית ומאפשרת התנהלות ועבודה לתקופת זמן ארוכה יותר.
חוזים חדשים מותאמים BIM לשנת 2050
- חוזים מבוססים ביצועים – נתחיל לראות חוזים מותאמים לביצועים בשטח ברמת האיכות, בקרה, זמני מסירה ועוד. שילוב של הBIM והIOT יאפשרו לחוזים כאלו להתקיים ולהיות רלוונטיים יותר למציאות העבודה.
- חוזים דיגיטליים ואוטומטיים – יתאפשרו גם הם וימדדו לפי אבני דרך, ניהול שרשרת אספקה בזמן אמת ובהתאם לאימות אוטונומי של עמידה ביעדים בשטח. לדוגמא – קבלן יקבל תשלום אוטומטי מהמערכת על קומה מסוימת שהושלמה ועברה בקרת איכות.
- מודל BIM המהווה מסמך חוזי מחייב – כחלק מכל המהפכה החוזית במדינות מתקדמות כמו ארה״ב לדוגמא ניתן לראות את קידום מעמד מודל הBIM כמסמך חוזי מחייב ובמסמך זה גם יוגדרו מי הבעלים של המודל? מי אחראי על המידע במודל? ועוד..
BIM as a Service (BaaS(
המודל העסקי שהשתנה בזכות הBIM הינו BIM כשירות שניתן לראות אותו במספר היבטים:
- היבט תמחור הטכנולוגיה – בשנים האחרונות היינו עדים לשינוי המודל העסקי שנעשה בחברת הטכנולוגיה המובילה את טכנולוגיות הBIM והמעבר מרישיונות קבועים למנויים תקופתיים המאפשרים יותר גמישות והתנהלות לפי שימוש ולפי פרויקטים.
- היבט הנגשת הטכנולוגיה – בעבר היו טכנולוגיות מורכבות לאנליזות וניתוחים מורכבים שהיו דורשות השקעות כספיות גדולות מצד הארגון לצורכי שימוש. היום הן מונגשות במודל שירות לפי שימוש וגם כאן רואים איך ההנגשה מאפשרת גם לארגונים קטנים לקחת חלק במשחק.
- היבט העסקה – הBIM מאפשר גם שיטות העסקה שונות מבעבר. אם בעבר כולם עבדו בארגון כעובדים מן המניין. היום ניתן לקבל שירותי BIM ע״י עבודה עם חברות חיצונית (מיקור חוץ), ע״ עובדי פרילנסרים ע״י עובדים מרחוק בארץ ובעולם. שיטות העסקה אלו מקטינות לארגון את ההוצאות הקבועות והופכות אותן להוצאות משתנות פר עבודה. זה מאפשר לחברות לתמחר את ההוצאות פר פרויקט וכך גם העלות תועלת והROI הופך למדויק יותר. למעשה כל שיטות ההעסקה אלו מאפשרות לקבל יותר ערך בפחות עלות.
תפיסת הערך במימד חדש
אם בעבר ערך בעולם הבניה היה מוחשי כגון: שרטוטים, בניין, גשר, כביש.
בעידן הBIM והAI הערך מקבל מימד חדש של מידע ותובנות.
מחקרים מראים שבשנת 2050 כחלק מהשירות בניין שנמסר ללקוח יימסר עם Digital Twin שממשיך להיות מודל חי גם לאחר בנייתו לשם תחזוקה.
״חבילת הנתונים״ הזאת תהפוך להיות חלק בלתי נפרד מהדרך בה כל משתתפי הפרויקט עובדים בכל שלבי הפרויקט וגם לאחריו.
מגמות כלכליות שמהוות מינוף עסקי
- מגמת קונסולידציה – הגדלת שרשרת הערך תהווה בסיס למיזוגים ורכישות ולשיתופי פעולה ארוכי טווח מתוך אינטרס עיסקי אסטרטגי.
- פתיחות מול בלעדיות – השוק ימשיך להתנהל בין שתי גישות קצה Open BIM המאפשר שיתוף מידע בפרויקט אל מול Closed BIM אי שיתוף מידע מקצועי, קניין רוחני או אסטרטגיות ליצירת יתרון תחרותי.
- הכנסת מודלים מהכלכלה השיתופית – Uber בענף הבניה – פלטפורמה שתתווך בין היצע לביקוש בזמן אמת לדוגמא בזמינות קבלנים או ציוד לאתרי בניה ועוד.
הBIM עוד עתיד להביא אלינו חדשנות רבה כמתודולוגיות משלימות, טכנולוגיות, מודלים עסקיים ומינופים עסקיים שיכולים להצעיד ארגונים קדימה, לשפר יכולות, הכנסות ורווחיות.
בישראל היום יש כ-200 חברות סטראט-אפ בענף הבניה שמפתחים טכנולוגיות ומכינים את הקרקע הטכנולוגית כדי להביא אותנו לשם.
אך כפי שכבר הבנו טכנולוגיות לבדן לא יכולות להביא לשינוי וליצירת יתרון תחרותי אלא האנשים והתרבות.
הטיפ הטוב ביותר שיש לי אליכם הוא תקראו, תלמדו, תבינו מה עומד להגיע ותתכוננו אליו!
אף אחד לא ״ממציא את הגלגל״, כולם מסתכלים למדינות מתקדמות, לומדים את השיטה ממי שכבר הטמיע והצליח ומטמיעים אותה בארגון שלהם.
שימו לב שמפתח ההצלחה הוא הסתגלות ברמת התפיסות, התרבות הארגונית והאנשים.
עודדו אותם ללמוד ולהביא חדשנות כי רק הם אלו שיובילו ויקדמו את הארגון לשינוי וחדשנות.
בעידן של ההאצות טכנולוגיות יש את אלו שיתקדמו, יצמחו ירחיבו ויגדלו
ויש את אלו שיהפכו להיות לא רלוונטיים כי יחכו וינסו ״להוריד את הראש״ עד שזה יחלוף.
איפה אתם רוצים להיות?