כשהתחלתי לכתוב את הפרק, המחשבה הראשונה שקצפה לי בראש היא שמנהלים בענף יטענו:״עוד לא הבנו איך להטמיע את הBIM בצורה אפקטיבית במשרד ואת באה לנו עם עוד גישה והתנהלות חדשה שנקראת Lean?!״
אז כן, אני יכולה להבין את הטענה, אבל מי שהטמיע BIMבארגון מבין שאחד האתגרים הגדולים היא ״אינפלציית המידע״ שהBIM מביא עימו.
אנחנו יכולים לראות זאת גם היום במציאות חיינו, אנחנו מוקפים בהמון ידע זמין כל הזמן, כלי הAI מנגישים לנו הכל, הלחץ לא להיות רלוונטיים מגביר את הדחיפות לצרוך עוד ידע והאינפלציה הזאת מייצרת לנו לופ שלמעשה מעכב אותנו ולעיתים אף מטשטש לנו את המטרות שאיתן התחלנו – מרוב דובים אנחנו לא רואים את היער.
כפי שציינתי קודם, זה קורה גם בעולם הBIM וכאן למעשה נדרשת התערבות גישת הLean.
גישת הLean הינה גישה ניהולית שמטרתה לייעל תהליכים באמצעות התמקדות בערך המוסף והשקעה בו, וצמצום המשימות שאינן בעלות ערך מוסף ומעצם ההסתכלות החדשה על המשימה נוצרת התייעלות.
למעשה אנחנו לוקחים תהליך, מפרקים אותו לכלל המשימות שמרכיבות אותו, ממפים מתוכו את המשימות בעלות הערך המוסף ואת המשימות שאין בהם ערך מוסף שהן מוגדרות בזבוז.
חיבור מחדש של המשימות בעלות הערך המוסף מייצרת לנו תהליך יעיל יותר ורצף של תהליכים יעילים מייצר לנו תהליך של שיפור מתמיד.
את הLean הכרתי לפני עשור בסיפור ששמעתי על חברת בניה מוכרת מאוד שבמסגרת הטמעת שילוב של הBIM וLean הם שינו את ההגדרה של הפעילות שלהם מבוני דירות ליצרני דירות.
אני מתכוונת כמובן לחברת תדהר. רק מעצם שינוי התפיסה תהליכי העבודה החלו להשתנות. המשמעות לייצר דירות מביא לשינוי גישה שאתר הבניה למעשה הופך להיות אתר הרכבה וכאן למעשה הטמעת הLean הופכת יעילה והכרחית.
בכנס שהם התארחו וסיפרו על תהליך ההטמעה הם הסבירו איך עצם הגדרת האתר אתר הרכבה שינתה את דרך ההתנהלות שלהם: המשמעות מתי כל קבלן מגיע, מתי הוא מתחיל עבודה, מתי הוא מסיים את העבודה, מתי צריך לדאוג להזמין את הבא אחריו ותוך כדי ישנו גם תהליך של בקרת איכות על העבודה שבוצעה. היום זה כבר קורה ורק מעצם הסדר בעבודה נוצרת התייעלות שבאה לידי ביטוי בשורת הרווח של הפרויקט.
בתהליך שהוא הציג היה ניתן לראות איך היתה פתאום התייחסות ללקוח הסופי כאשר בכל משימה הלקוח הוא שונה לעיתים הלקוח היה היזם, לעיתים הלקוח הסופי, הקבלנים ומעצם ההסתכלות על ״הלקוח״ בכל שלב הם גם הגבירו את רמת שביעות הרצון של כל המשתתפים בתהליך.
ככל שהBIM מתפתח ומתקדם אנחנו נראה מערכות אוטומטיות משולבות כלי AI וחיישני IOT שידעו לבדוק מצב קיים מול מצב רצוי והשלב הבא, ידעו לתאם קבלנים בהתאם לסיום התהליך, יבדקו מה בוצע ע״י חיישנים באתר וכך למעשה התהליכים יהיו יעילים יותר, התשלומים יבוצעו בהתאם לקצב הבניה, פסולת הבניה תרד בצורה משמעותית מכיוון ויש משמעות מתי חומרי בניה נכנסים ויוצאים בהתאם להתקדמות ולא ניזוקים מעצם שהותם שלא לצורך באתר.
היתרונות משילוב גישת Lean בפרויקט BIM:
- צמצום בזבוז וטעויות – מעצם הטמעת הLean ישנו תהליך של צמצום בזבוז.
- קיצור זמני עבודה והתייעלות – מעצם פירוק התהליכים למשימות מיפוי המשימות ובניית תהליך יעיל יותר ישנו חיסכון בזמן ובעלויות.
- שיפור איכות הביצוע – ניתן לראות את הליקויים עוד בשלב המודל לפני שהם קורים בשטח.
- החלטות מבוססות נתונים ושקיפות – באמצעות הBIM כל המידע של הפרויקט מרוכז ונגיש ובאמצעות כל המידע ישיבות לשיפור מתמיד הופכות ליותר נגישות ויעילות.
- הגברת חדשנות וקיימות – שילוב הגישות מגבירה חדשנות ומאפשרת היתכנות של חדשנות נוספת כגון AI וIOT וכל המידע והכלים הופכים את מידע לחכם יותר ברור ובהיר יותר מעבר לכך השליטה במידע והסדר באתר הבניה מקטין פסולת בניה ומגביר ניצול יעיל של חומרים ואנרגיה.
למרות היתרונות המיידים מהטמעת הגישות BIM וLean עדיין ניתן לראות חמסים מוכרים בהטמעה שנובעים משילוב המערכות והטכנולוגיות בשני הגישות, מהתנגדות לשינוי ותרבות ארגונית לא מאפשרת וגם מאי הוכחות הצלחה שנובעות מאי בחינת ROI בתהליך מובנה ומוסדר.
כשאנחנו מסתכלים קדימה, אנחנו יכולים לומר בוודאות שהBIM והLean יהפכו לבלתי נפרדים. מעבר לכך, הם לא רק יישארו באתרי הבניה אלא ימשיכו גם לתחום התחזוקה ואף יגיעו לשלב פירוק בר קיימא ומחזור רכיבים מהשטח. שם כבר נוכל לראות שהBIM והLean חלשו על התהליך במלואו התומך בערך גם ללקוח וגם לסביבה לאורך כל הדרך עד הסוף.
הגישה התעשייתית יצרנית משתלבת בעולם הבניה ושוב נראה שמי שמאמץ את המהפכה מוביל ומרוויח ויהיו את אלו שיתמהמהו ויחכו לראות מה קורה והם אלו שישתרכו מאחור.
אלו שישלבו את גישות הניהול, יאמצו חדשנות עם כלים והטמעה נכונה ואקטיבית יגדירו את דור הבניה הבא.