דוח החדשנות של ישראל 2025 (המכון הישראלי להערכת חדשנותINSA וענף הבנייה והתשתיות קיבל ציון ממוצע של 60 בחדשנות – 13 נקודות מתחת לממוצע הארצי של 73. אפשר להגיד שאנחנו די בתחתית הטבלה.
בראש הרשימה נמצאים ענפי הסייבר, הטכנולוגיה, הפינטק והבריאות הדיגיטלית שבהם החדשנות היא חלק אינטגרלי מהDNA העסקי שלהם. הם קיבלו ציונים של 85-90.
הדוח מזהה שתי קטגוריות שבהן הענף לוקה בחסר:
- עידוד והטמעת חדשנות
- מדדי ביצוע לחדשנות
יש לנו קושי בשני הדברים הכי קריטיים: להניע חדשנות מהשטח ולדעת למדוד אם מה שאנחנו עושים בכלל עובד.
ועכשיו בואו נחבר את זה למה שאני כותבת פה כבר למעלה מ- 40 פרקים 🙂
BIM הגיע לארגונים לרוב דרך מחלקת ההנדסה. הוא הוצג ככלי טכני – "עוד תוכנה", "עוד יישום", משהו שאנשי המקצועי (אדריכלים/. מהנדסים) צריכים ללמוד לעבוד איתו. אותו הדבר קורה עכשיו עם AI, עם בנייה מתועשת ועוד. הכלים האלה נכנסים דרך הטכנולוגיה, ולכן הם נתפסים כפרויקט IT ומשהו שצריך "להטמיע" והוא כבר יביא את החדשנות ואת ההובלה.
אבל האמת היא שהכלים האלה הם מנועים אסטרטגיים עסקיים. הם לא עוד תוכנה – הם משנים את אופן העבודה, את תהליכי קבלת ההחלטות, את הדרך שבה אנחנו מתכננים פרויקטים ומנהלים סיכונים. הם יכולים להוביל לחיסכון עצום, לצמצום זמנים, לשיפור איכות ולצמיחה עסקית אמיתית. אבל בשביל זה הם צריכים להיכנס דרך הדלת הנכונה – דרך האסטרטגיה העסקית של הארגון, ולא דרך מחלקת הIT או ההנדסה.
הענפים שמצליחים בחדשנות הם אלה שמבינים שחדשנות היא תהליך ניהולי, עסקי ואסטרטגי. הם מגדירים מדדי ביצוע ברורים, הם בונים תרבות ארגונית שמעודדת עובדים להעלות רעיונות, הם ממנים מישהו שתפקידו לנהל את זה – מישהו שמבין גם את הטכנולוגיה וגם את העסק.
אצלנו בענף, BIM נתפס כ"דרישה של הלקוח", כמשהו שצריך לעשות כי "כולם עושים", כפרויקט שמישהו במחלקת ההנדסה צריך לטפל בו. אין לו בעלים אחראי ברמה הניהולית-עסקית. אין מדדים שבוחנים את הערך המוסף שלו לארגון והוא לא מחובר לתהליכים אסטרטגיים וליעדים העסקיים של הארגון.
כשאין מדדים אין את הבנת הערך או את היכולת להמשיך ולהשקיע במשהו שלא ידוע אם הוא מניב או לא.. כשאין למידה – אין שיפור. כשאין מי שמנהל את זה ברמה האסטרטגית – התוצאה היא בדיוק מה שהדוח מראה: ציון 60.
הדוח גם מראה ששנת 2025 הייתה שנה קשה לחדשנות בגלל המלחמה, אי הוודאות הכלכלית והצמצומים. ארגונים רבים צמצמו תקציבי חדשנות כדי "לשרוד". אבל הנה מה שהדוח מדגיש: הארגונים שימשיכו להשקיע בחדשנות בזמן משבר – הם אלה שיקפצו קדימה כשהמצב ישתפר. חדשנות בזמן משבר זה בדיוק מה שמאפשר לך להתייעל, לחסוך עלויות, לעשות יותר עם פחות, ולהיות מוכן לצמיחה.
אז מה עושים עם כל זה?
הכלים הטכנולוגיים – BIM, AI, בנייה מתועשת, דיגיטציה – הם כבר כאן והם רק
משתכללים וממשיכים להתפתח. השאלה היחידה היא: האם הארגון שלכם יודע לנהל אותם כמנועים אסטרטגיים עסקיים, או שהם ימשיכו להיות "עוד תוכנה" שמחלקת ההנדסה משתמשת בה?
כדי לצלוח את המעבר הטכנולוגי הזה, כדי לגדל חדשנות בארגון ולהפוך אותה ליתרון תחרותי – צריך מישהו שיודע לנהל את זה ברמה העסקית, הניהולית והאסטרטגית. מישהו שמבין את הטכנולוגיה, את התהליכים, ואת האנשים. מישהו שיכול לחבר בין מחלקת ההנדסה, ההנהלה, השיווק והתפעול, ולהראות לכולם איך הכלים האלה תורמים לשורה התחתונה.
זה יכול להיות מישהו מבפנים – עובד שמקבל הכשרה וכלים לקחת את התפקיד הזה קדימה. או מישהו חיצוני שמלווה את הארגון בתהליך. זה יכול להיות מנהל חדשנות ייעודי, או מנהל BIM שמבין שהתפקיד שלו הוא הרבה יותר מטכני. אבל צריך שיהיה מישהו כי בלי אחריות לתפקיד, הכלים האלה ימשיכו להיות "עוד כלי" ולא מה שהם באמת יכולים להיות: מנוע צמיחה, להתייעלות ולהובלה בענף.
חברים, אני יכולה לעזור לכם להכשיר את האדם הנכון בארגון שלכם – מישהו שיקח את החדשנות ואת ה BIM רמה קדימה. אפשרות נוספת היא לייעץ לכם איך לעשות את זה נכון – איך לבנות תהליכים, מדדים, ותרבות ארגונית שתומכת בחדשנות. כי בשורה התחתונה, הפער בין ציון 60 לציון 85 זה לא פער טכנולוגי אלא פער ניהולי שניתן לצמצם ולהתקדם.
לדוח החדשנות המלא לחצו כאן