שאלתי השבוע את אחד המנהלים בחברה קבלנית גדולה שאיתה אני עובדת: "ספר לי, מתי בפעם האחרונה אחד העובדים הציע רעיון שהפך למנוע צמיחה בארגון שהניב רווח?"
הוא הסתכל עליי, חשב רגע, ואמר: "לא זוכר, גם רעיונות כאלה מגיעים בעיקר מהמנהלים בהנהלה."
ואז הוא מצא לנכון להוסיף משפט נוסף: "את יודעת זה מחבר אותי לזה שהייתי לא מזמן באתר בניה והסבירו לי איך בחור צעיר שלא מזמן נכנס לתפקיד פתר בעיה בשטח בצורה גאונית ואף אחד לא טרח לספר לי או לתעד את זה ועזבי שהסיפור התמסמס זה יכל לתת פיתרון לפרויקטים נוספים שיש לנו וזה פשוט לא עבר הלאה."
כשהוא סיים לספר ראיתי שהתובנה נגעה בו.
במשך עשרות שנים למדנו שחדשנות היא משהו אסטרטגי שקורב שישיבות הנהלה, שמנהלים יושבים וחושבים, מביאים רעיונות, מומחים חיצוניים מעלים רעיונות, המנהלים מאשרים וזה יורד לעובדים לביצוע, זה קורה ולעיתים מצליחה אבל…
חדשנות היא לא רק ״להמציא את הגלגל״ זה לא חייב להיות ״מהלך גאוני״ שנרקם במוחו של מנהל. חדשנות קיימת בארגון כל הזמן ורק צריך לתת לה מקום לצאת לאור וחשוב מזה לתעד אותה ולנסות למקסם אותה במקומות נוספים.
קראתי מחקר שפורסם לאחרונה על חברות בענף הבנייה שמצליחות בחדשנות
חברות שעברו למודל של ״חדשנות מבוזרת – Distributed Innovation״ כלומר חדשנות שיכולה להגיע מכל מקום בארגון ראו פי 5 יותר רעיונות פרקטיים ליישום וקיצרו את זמן ה-POC ב-60%.
איך התוצאות כל כך דרמטיות? העובדים בשטח נמצאים בחזית הם אלו שמתמודדים עם האתגרים וככל שניתן להם כלים להיפתח, להכיר טכנולוגיות וכלים שיכולים לעזור להם הסיכוי שהם יביאו פתרונות מצליחים גבוה בצורה דרמטית. מה גם שזה מגיע מהשטח, מהעובדים, באופן אוטומטי קל יותר לעקל שינויים שהם עושים בעצמם מאשר ״הנחתות מהנהלה״.
החברות המצליחות ב-2025 הבינו משהו פשוט ומהפכני: חדשנות אמיתית קיימת בשינויים קטנים, שייעול תהליכים, בפתרון פשוט עם השפעה דרמתית על השטח והיא נמצאת היכן שהבעיות נמצאות.
עכשיו בואו נחבר את זה לעולם ה BIM – שם זה כבר קורה.
BIM הכלי המושלם לחדשנות מבוזרת
אתם יודעים למה אני כל כך מאמינה בBIM?
מפני שהBIM הוא בדיוק המקום בו מתרכזות עיקר הבעיות וניתן לקדם בו חדשנות.
תחשבו על זה:
- לכל תפקיד ישנה אחריות – האדריכל, המהנדס, קבלן חשמל, אינסטלציה ועוד רבים.
- ראייה מערכתית – כולם יכולים לראות את המודל המלא ״התמונה הרחבה״.
- המודל מעודכן – מה שמאפשר לבחון חלופות לפתרון.
- היררכיה לא קיימת – לכל מיש שיש גישה לנתונים יש את היכולת להביא את החדשנות, למצוא פיתרון לבעיה קטנה כגדולה, זה מספיק להיות רק ברמת ההנהלה.
ברגע שעובדים בBIM הדרך בה עובדים משתנה, הראיה של כולם הופכת רחבה יותר ולמעשה כל מי שעובד בפורמט הזה באופן אוטומטי עושה חדשנות מבוזרת.
ועדיין ישנו הבדל גדול בין לעשות את זה ספונטנית לבין לבנות סיסטם שמאפשר זרימת חדשנות קבועה לארגון.
איך חברות מצליחות בונות "מסלולי חדשנות?"
תארו לעצמכם את התרחיש הזה: יום שלישי בצהריים, אחד העובדים באתר מבחין שיש בעיה חוזרת עם אותו סוג של חיבורים בין עמודי הבטון לקירות. זה גורם לעיכובים קטנים, אבל מצטברים. יש לו רעיון לשיפור פשוט בשיטת ההתקנה שיכול לחסוך המון זמן.
בארגון מסורתי – העובד אולי יגיד למפקח שלו בהפסקת קפה, המפקח יגיד "מעניין" וזה יתמסמס שם, לעיתים זה גרוע יותר, העובד פשוט לא יטרח להגיד כלום כי "מה זה משנה, ממילא לא מקשיבים לי״.
בארגון עם מסלול חדשנות – העובד נכנס לאפליקציה פשוטה בטלפון (או פלטפורמה דיגיטלית), מגיש את הרעיון תוך 2 דקות עם תמונה והסבר קצר. הרעיון נכנס למערכת והוא מקבל תגובה תוך 48 שעות האם זה מאושר? במידה ונדרש תקציב קטן האם זה אפשרי?
גם העובד מקבל ״הכרה״ על שהביא רעיון ותרם לחדשנות בארגון
הארגון זוכה לקבל חדשנות מהשטח שקל יותר לבחון ולאשר
ומה שעוד חשוב מאוד, אם זה עובד, זה נכנס למאגר הידע המרכזי של החברה והפרויקטים הבאים כבר הופכים חדשניים יותר מקודמיהם.
זה נקרא מסלול חדשנות – תהליך ברור, פשוט ומהיר שמאפשר לכל עובד להציע רעיון, לבדוק אותו במהירות עם מינימום בירוקרטיה ולהרחיב אותו אם הוא עובד.
ישנה חברה בינלאומית גדולה שעשתה בדיוק את זה.
הם בנו פלטפורמה דיגיטלית פשוטה שבה כל עובד, ממנהל פרויקט ועד פועל באתר, יכול להגיש רעיון. הם גם הקצו תקציבים מינימליים לכל צוות, סכומים של אלפי שקלים, שמאפשרים להם להתנסות בכלים חדשים בלי לחכות לאישורים.
הרעיון? הוא לאפשר לצוותים לנסות ולטעות בקטן, לפני שמגדילים.
התוצאות היו מרשימות:
- חדשנות שהיא תרבות ארגונית – פי 5 יותר רעיונות ליישום
- קיצור זמן של 60% בהעברת יוזמות לפתרונות בשטח
- עלייה של למעלה מ25% בשביעות רצון העובדים שמרגישים שהקול שלהם נשמע
ומה שהכי מעניין, שרוב הרעיונות המוצלחים לא היו רעיונות "גדולים או מהפכניים", אלא שיפורים קטנים בתהליכים, חיסכון בזמן, מניעת בעיות חוזרות. הדברים שרק מי שעושה את העבודה כל יום יכול לזהות.
המשמעות המצטברת שלהם היא דרמתית.
כשאתם בונים מודל BIM אתם בעצם בונים פלטפורמה שבה כולם יכולים לתרום. המפתח הוא לא רק לאפשר להם לתרום מידע – אלא לאפשר להם להיות חלק מהחדשנות.
אז השאלה שמתבקשת היא:
מתי בפעם האחרונה שאלתם את העובדים שלכם:
"מה לדעתכם כדאי לשנות בדרך בה אתם עובדים שיכול לקצר, לייעל ולשפר את התוצרים?
איך חדשנות יכולה להיות חלק מהיום יום שלכם? ?"
במידה והשאלות עדיין לא נשאלו – אתם מפסידים כסף שמונח על השולחן.
התשובות לא נמצאות רק בטכנולוגיות ובהשקעות גדולות, הוא נמצא באנשים! שרוצים לשפר, שרואים בעיות כל יום ושיש להם רעיונות – אם רק תיתנו להם פלטפורמה להשמיע אותם.
זה גם מה שמובילי חדשנות יודעים לעשות. הם מחברים את העובדים ליוזמה ולחדשנות. הם יוצרים סיסטם שבהם כולם יכולים לקחת חלק ולתרום.
הארגונים שיודעים לעשות את זה, מייצרים לעצמם יתרון תחרותי ובידול שלא בא לידי בטכנולוגיות אלא בתרבות.
במידה ואתם רוצים להיות שם – תתחילו עכשיו!