הגענו למינוף 6 וחלקכם ודאי שואלים איפה המינוף החמישי – המינוף החמישי מתייחס לשילוב כלי AI בסביבת BIM והפרק הזה כבר הועבר לכם בפרק 7 (לא התאפקתי) – ממליצה לכם לחזור ולקרוא אותו שוב כאפשרות למינוף אישי וכמינוף עסקי ארגוני.
כדי להתחיל להבין מה המשמעות של מיזוגים ורכישות בעולם הBIM עלינו להבין את המושג ״שרשרת הערך״ בצורה ברורה וחדה.
״שרשרת הערך״ בעולם העסקי מתייחסת לכל השלבים, הפעילויות' האנשים והתהליכים שמעורבים ביצירת מוצר או שירות. בעולם BIM שרשרת הערך מתייחסת לכל משתתפי הפרויקט משלב הרעיון, התכנון, הביצוע, המסירה והתחזוקה. זה מתייחס לאדריכל, לקונסטרוקטור, למתכנני מערכות, לקבלן, ליזם, למפקח, ללקוח ועוד.
משמעות הרחבת שרשרת הערך היא אם לדוגמא אני בפרויקט BIM אחראי על תכנון מערכות אינסטלציה ומיזוג אויר, הרחבת שרשרת הערך עבורי, לרכוש פעילות שעוסקת בתכנון חשמל ובכך לתת ללקוח ערך רחב יותר שבא לידי ביטוי בתכנון כל מערכות המבנה הפרויקט (זה מזכיר את המינוף של הרחבת סל השירותים בפתרונות משלימים).
הרחבת שרשרת הערך בפן העסקי מטרתה הגדלת הכנסות ורווחיות, תהליך של ארבעה שלבים:
- מיזוג/רכישה של פעילות חדשה
- הטמעתה בארגון והרחבת שרשרת הערך
- התייעלות תפעולית בזכות המיזוג
- הגדלת שורת הרווח (ע״י הגדלת הכנסות והתייעלות)
ככל שלבים ברמה העסקית את המהלך ונייצר תהליך מובנה של רכישה, הטמעה, מיזוג והתייעלות כך נהנה מרווחים גדולים יותר.
כאשר אנחנו מסתכלים על ארגונים גדולים כמו לדוגמא אלקטרה, היא מאגדת בתוכה שרשרת ערך רחבה מאוד. הטמעת הBIM בארגון ברמה הארגונית הוא מהלך אסטרטגי מתבקש שיכול להביא אותה להגדלת רווחיות בקנה מידה מטורף. זהו מהלך רב שלבי שיש לבנות אותו כסיסטם – שיטה מובנית של חיבור בין המחלקות והאגפים השונים כך שכולם יעבדו באותה סביבת עבודה, שהאינטגרציה בינהם תהפוך לסינרגיה וכאשר יעבדו באותו פורמט ההתייעלות התפעולית תביא אותה להגדלת רווחיות בקנה מידה משמעותי.
יתרה מכך מעבר להגדלת רווחיות פנימית השלכות נוספות של התהליך היא רמת האיכות והבקרה שהלקוחות יקבלו. הם גם יהנו מהתוצרים שיופקו בזכות המהלך התוצרים יהיו מתואמים מבוקרים ובאיכות גבוהה יותר ברגע שהשליטה וההסתכלות של הארגון תהיה רחבה.
אז בואו נחזור לעניין המיזוגים והרכישות והBIM.
ארגונים שמטמיעים BIM מבינים שבאמצעות הפלטפורמה הם יכולים להגדיל את רמת השליטה שלהם בפרויקט, לאחד פעילויות לקצר זמני תגובה ולהגדיל רווחים.
ניתן לראות בשנים האחרונות שנושא הקונסולידציה החל דווקא בצד הביצוע ולאו דווקא כחלק מהתפתחות הBIM אלא בפן העסקי שקבלנים ויזמים התמזגו ובעצם המיזוג של יזם וקבלן איחוד האינטרסים נותן ערך לכל אחד מהצדדים וגם ללקוחות הסופיים בכך שהאחריות היא משותפת ואין ניגוד אינטרסים.
ישנם עדיין מצבים בהם היזם קובע מחיר מול הקבלן מבלי להתחשב בהיקף העבודה או באילוצים שעל הדרך. הקבלן מוצא עצמו לכוד בין היזם ללקוח הסופי שגם ממנו הוא סופג לחצים, תביעות ועיכובים. התוצאה היא שרשרת של עיכובים תסכול והפסדים לכל הצדדים.
ניתן לראות כבר עכשיו בישראל מיזוגים ורכישות כגון:
- משרד תכנון שממזג לתוכו חברת ניהול BIM
- משרד תכנון שמרחיב את מוטת השליטה שלו בכלל מערכות המבנה
- קבלים שמתמזגים עם חברות יזמות
בעולם אנו יכולים ראות מיזוגים ורכישות דרמטיים יותר בהם משרד אדריכלים מיזג לתוכו את חברת הקונסטרוקציה ומערכות המבנה וכך הם הופכים לOne Stop Shop מול היזם.
מיזוג דרמתי שקרה בארה״ב בשנה האחרונה הינו מיזוג בין MJM Architects עם Entech Engineering . משרד אדריכלים וקונסטרוקציה שהתמזג עם משרד מהנדסים שעוסק במערכות מבנה. כך הם מספקים ליזם מערך תכנון מתואם ומאוחד – ערך משמעותי ביותר ליזם ללקוח הסופי ולארגון.
לאחרונה אנחנו רואים בישראל מיזוגים ורכישות בתחומים הבאים:
- משרד תכנון שממזג לתוכו חברת ניהול BIM
- חברת ביצוע שמתאחדת עם חברה יזמית כדי לנהל מודלים ביעילות מבצעית
- משרדי תכנון שמתאגדים לכדי "One Stop Shop" מתואם
BIM מאפשר למיזוגים והרכישות להפוך ממסובכים ליעילים באמצעות הגישור בין הדיסציפלינות השונות ע״י פלטפורמות תכנון וניהול שמגשרות בין התחומים השונים ואפילו עוזרות לתמוך בתרבויות עבודה שונות והתוצאה היא סינרגיה.
למה למזג?
הטמעת BIM ברמה הארגונית מאפשרת סנכרון, שקיפות, אוטומציה ושיתוף מידע ומיזוג חכם מאפשר להרחיב את היתרונות הללו לא רק בארגון אלא בין ארגונים.
הסיבות לבצע מיזוג הם:
- הרחבת השירותים וסל הפתרונות
- חיסכון תפעולי שקורה במיזוגים של מחלקות ופעילויות
- מיצוב בשוק – ארגונים משפרים את מעמדם ומיצובם מול הלקוחות
- הגדלת הכנסות – מיזוג בין פעילויות לרוב בא לידי ביטוי בפעילויות קיימות ומכניסות והמיזוג בינהם מגדיל הכנסות באופן מיידי.
- אסטרטגיה עסקית להרחבת שרשרת הערך
שאלות שכדאי לבחון בטרם ביצוע רכישה מיזוג:
- מה המטרה העסקית של המיזוג?
- האם במיזוג הפעילויות ישנו פוטנציאל של התייעלות (כפך תפקידים ופעילויות)?
- התייחסות לתרבות הארגונית של שתי הפעילויות
- האם ההנהלות מחויבות לתהליך?
- האם נדרש שינוי בפלטפורמות הטכנולוגיות של הארגונים?
- התייחסות לאסטרטגית שיווק ומכירות לאחר המיזוג
- האם נדרש יועץ חיצוני לתהליך הטמעת המיזוג?
אכתוב את המשפט שכל סטודנט למנהל עסקים שומע בתקופת הלימודים
90% מכלל המיזוגים והרכישות נכשלות בגלל פערי תרבות ארגונית, חוסר תיאום ומחויבות של הצדדים והטמעה לא מובנית.
בכל זאת, מה נדרש כדי להצליח?
- מנהל אחראי – Owner – מטעם ההנהלה שינהל את תהליך המיזוג
- בניית תוכנית עבודה מוסדרת הכוללת מיזוג של טכנולוגיות, תהליכים, אנשים ומבנה ארגוני הכוללת מדדי הצלחה בהתאם לשלבי העבודה.
- ליווי מקצועי ארגוני – יועץ ארגוני חיצוני אובייקטיבי שיהיה אחראי יחד עם הOwner.
מיזוגים ורכישות בתחום הBIM הם כלי אסטרטגי לצמיחה, לקיצור זמנים והתייעלות, למיצוב חזק של העסק וליצירת יתרון תחרותי.
אני מאמינה שדווקא בישראל, מיזוג חכם ומתוכנן מראש יכול להיות ההבדל בין צמיחה לבין פריצה משמעותית.
רוצים לבחון אופציה של מיזוגים ורכישות בסביבת BIM?
אפשר יחד לבחון את ערך המיזוג, הסיכונים וההזדמנויות הכרוכים בדבר
ולוודא שהתהליך יקרה בצורה מובנית וחיובית.