אתם יודעים מה המשותף בין תעשיית הרכב, תעשיית האלקטרוניקה ותעשיית הבנייה?
שתי הראשונות גילו לפני עשרות שנים שקו ייצור הוא המפתח ליעילות, איכות ורווחיות. תעשיית הבניה עדיין מתעקשת לבנות כל פרויקט כאילו זה הראשון בעולם – באתר פתוח, בתנאי מזג אוויר משתנים, עם צוות עבודה שמתחלף כל הזמן.
אבל משהו משתנה, השינוי הזה כבר לא עתיד רחוק – הוא כבר כאן, גם בישראל.
קראתי לפני כמה ימים מאמר שפורסם ב Offsite Builder Magazine שמציג נתון הזוי: התפוקה של עובד בנייה כמעט לא השתנתה משנות ה-70, בזמן שעובדי הייצור בתעשייה הפכו פרודוקטיביים פי שניים.
וזאת מכיוון שתעשיית הבנייה נשארה תקועה בגישה של "כל פרויקט הוא ייחודי". כל אתר מתחיל מחדש סיפור משלו, עם כל ייחודיות הפרויקט, צוות העובדים משתנה עם כל האתגרים הקיימים והעיכובים ממשיכים. אין אפשרות לשכפל יעילות מפרויקט לפרויקט כי בעצם כל פעם מתחילים מאפס.
מהולנד לישראל – מגדל שמוכיח שזה אפשרי
בהולנד כבר עובדים אחרת, מגדל בן 90 קומות שכולו יוצר במפעל, בסביבה מבוקרת עם רובוטים שמתקינים את הברזל, מערוכת אוטומטיות יוצקות את הבטון וכל הרכיבים הגיעו והורכבו באתר וזה קרה עוד בשנת 2022. מגדל De Zalmhaven נבנה כמבנה הטרומי הגבוה בעולם.
התוצאה היתה מטורפת, מגדל שמשלב דירות מגורים, משרדים, מסעדה, חניון וחדר כושר. הכל בדיוק מושלם, בזמן קצר יותר ובאיכות שאי אפשר להשיג באתר בנייה מסורתי.
הולנד זה יפה, אבל מה קורה בישראל?
חדשות טובות. גם בישראל יש כבר חברות שעושות את זה, ועושות את זה ממש טוב.
אקרשטיין, חברה מובילה בתחום הבנייה המתועשת בישראל, מוכיחה שזה לא רק אפשרי אלא זו כבר מציאות. החברה מפעילה מפעלים ברחבי הארץ שמייצרים רכיבי בנייה מוכנים – קירות, תקרות, עמודים, מעטפות – הכל בתנאי מפעל מבוקרים.
הדוגמא המרשימה ביותר הוא פרויקט תקומה. אחרי ה- 7 באוקטובר, כשמשפחות שלמות מקיבוץ בארי וכפר עזה איבדו הכל, אקרשטיין עמדה מול אתגר עצום לבנות להם בתים חדשים בזמן קצוב. 56 וילות נבנו בשישה חודשים בבניה מתועשת!
(בבנייה מסורתית זה היה לוקח שנתיים לפחות)
אבל עם בנייה מתועשת? כל רכיב יוצר במפעל, הגיע לאתר מוכן להרכבה.
איך זה עובד בפועל?
שלב 1: תכנון דיגיטלי מדויק הצוות מתכנן את המבנה ב BIM מודל תלת-ממדי מלא ברמת פירוט מלאה.
שלב 2: ייצור במפעל תוכניות הייצור מהמודל עוברות למפעל. שם ישנו קו ייצור מבוקר. רובוטים חותכים את הברזל, מערכות אוטומטיות יוצקות את הבטון, וכל המערכות המבנה כמו: חשמל, מיזוג ואינסטלציה כבר מותקנות בתוך הרכיבים במפעל.
מתן ויצמן, מהנדס אזרחי בחברת אקרשטיין, מסביר את זה כך: "כיום, כבר במפעל, מייצרים בתוך האלמנטים את כל מערכות המבנה. כך חוסכים הרבה עבודות באתר, וכל מה שנדרש זה תהליך הרכבה ובדיקה של המבנה בשטח."
שלב 3: הרכבה באתר הרכיבים מגיעים לאתר לפי סדר מדויק שבו הם צריכים להיבנות. הורדה, הרכבה וחיבור.
האתר הופך מאתר בניה לאתר הרכבה
חברת תדהר, שחקנית BIM מרכזית בישראל, מפעילה מפעל ביבנה שמייצר דירות שלמות בבנייה מודולרית. הם בנו את פרויקט ה״אתרוג״ באשדוד, מבנה של 6 קומות עם 75 דירות, כשכל הדירות יוצרו במפעל והורכבו באתר.
דירות איכותיות, זהות לחלוטין, שנבנו מהר יותר, זול יותר ובאיכות גבוהה יותר מבנייה מסורתית.
וזה לא רק הם, יש עוד חברות נוספות שכבר מפעילות מפעלים בישראל ומייצרות רכיבי בנייה מתועשים.
למה זה כל כך מהפכני? בואו נדבר מספרים:
1. מהירות – קיצור של כ35%-50% חיסכון בזמני ביצוע, פרויקטים שלוקחים לפחות שנתיים מסתיימים לאחר שנה ללא תלות במזג אויר ובכח אדם.
2. איכות – בניה במפעל מאפשר שליטה ובקרה, ישנו תהליך ייצור מבוקר.
3. חיסכון של 50%-70% בכח אדם – בענף שסובל ממחסור מטורף של כח אדם, הפיתרון בלתי נמנע. העובדים עובדים במפעל ונדרש צוות קטן יחסית בשלבי ההרכבה.
4. פחות פסולת בניה – פסולת בניה מוערכת בכ-5% מהפרויקט, מפעלים מייצרים הרבה פחות פסולת מאשר אתרי בניה. החומרים מנוהלים נכון ומדויק יותר – רווחיות הפרויקט גדלה.
5. גמישות אדריכלית מלאה – הבנייה המתועשת של היום מאפשרת התאמה אישית מלאה – כל עיצוב, כל חזון אדריכלי אפשרי (זו לא הבניה הטרומית של פעם)
למרות היתרונות הברורים, עדיין ישנה התנגדות.
יזמים חוששים מההשקעה הראשונית הגבוהה יותר, הם מעדיפים להישאר עם מה שהם מכירים, גם אם זה פחות יעיל.
אדריכלים חוששים שזה יגביל אותם. מבחינתם "בנייה מתועשת = מונוטונית" אבל זה כבר לא נכון.
מהנדסים מטילים ספק באיכות, בתקנים. האם זה בטוח?
והתשובה לכולם זהה: כן זה עובד ובצורה יעילה יותר.
אם אתם בעלי חברות בנייה או קבלנים הגיע הזמן לבחון את האופציה הזאת.
תתחילו בפרויקט קטן, בדקו את התהליך, תראו את התוצאות.
אם אתם מהנדסים ואנשי BIM – הגיע זמן להפנים שהייצור כבר כאן. התכנון שלכם כבר לא מסתיים בתוכניות, הוא צריך להגיע עד קו הייצור במפעל. השתמשו ב- DfMA – Design for Manufacturing and Assembly ותתכננו עם מחשבה על הייצור.
השוק צועד את צעדיו בקצב מהיר בתחום והמספרים מדברים בעד עצמם, חברות שעוברות לבנייה מתועשת רואות תוצאות מיידיות – פחות זמן, יותר איכות, יותר רווחיות.
המפתח לכך הוא ה-BIM. המודל מאפשר מעבר של מידע מהתכנון ישירות לקו הייצור במפעל.
כל קיר, כל תקרה, כל רכיב מתוכנן ברמת פירוט מלאה, נבדק, מאושר ועובר ישירות למפעל. שם הוא הופך למציאות פיזית.
לסיכום: הטכנולוגיה כבר כאן. הידע כבר כאן. החברות שעושות את זה בישראל כבר מוכיחות שזה עובד. מה שחסר זה רק האומץ לעשות דברים אחרת.
קבלנים שרוצים לשלב חדשנות וטכנולוגיות בניה חכמות
מוזמנים להירשם לקורס ״מובילי חדשנות בבניה״ ולהתקדם
הקורס מסובסד כמעט במלאו ע״ משרד הבינוי והשיכון
מס׳ המקומות מוגבל – מהרו להירשם בלינק!