בתפקיד הקודם שלי, כל שנה חזרתי מהחגים לאותה סיטואציה: חודש חגים מאחורינו ורבעון אחרון לפנינו להשלים את היעד השנתי. אם לא היתה לי תוכנית עבודה מוכנה מראש, סביר להניח שהשבועות הראשונים היו מתפספסים לי בפגישות עדכון ותיאום ציפיות במקום בעבודה בפועל.
"אחרי החגים" היא אחת המילים המסוכנות ביותר בשפה העסקית הישראלית. היא הופכת כל החלטה, כל פיילוט וכל שיחת המשך לפרויקט שנדחה ולפעמים נעלם לגמרי.
אם עברתם איתי את הפרקים האחרונים – בניתם סימולציה ארגונית, רתמתם את ההנהלה, חיברתם חדשנות ליעד עסקי, הרבעון הרביעי הוא הרגע שבו כל זה צריך לצאת לאור.
חמישה צעדים ליום הראשון ״אחרי החגים״
1. לחזור לסימולציה ולא להתחיל מאפס
תוך יום-יומיים מהחזרה, לשבת עם מי שאחראי על הסימולציה ולבדוק את סימני הדרך שהוגדרו: האם משהו השתנה בזמן החגים? האם אחד התרחישים התקרב?
2. לתאם מחדש עם הצוותים שרתמתם
חודש זה מספיק זמן כדי שהתלהבות שנבנתה לפני החג תתחיל לדעוך. פגישה קצרה ביום הראשון או השני מחזירה את התהליך למסלול עם אנרגיות חדשות.
3. לקבוע יעד רבעוני קונקרטי אחד
כדי לא לפספס את הרבעון שמתחיל עכשיו שימו לכם יעד אחד ברור שאפשר למדוד בסוף דצמבר ולבנות סביבו את כל שאר סדרי העדיפויות.
4. לתקצב את מה שנשאר מהשנה
לבדוק מה מהתקציב שהוקצה לחדשנות שעוד לא נוצל ולוודא שהוא לא נעלם בסגירת השנה החשבונאית.
5. לקבוע כבר עכשיו את מועד הסיכום השנתי ואת התוכנית לשנה הבאה
ממליצה לכם כבר עכשיו לקבוע לקראת אמצע דצמבר את הסיכום השנתי וגם את הפגישה לתוכנית השנתית של שנה הבאה(שאכתוב עליה בפרק הבא).
לסיכום
הרבעון הרביעי מציב את המנהלים בפני משימה כפולה שלא תמיד מדברים עליה בקול: מצד אחד לסגור את היעד הרבעוני והשנתי מול הצוות שנמצא בתוך הכאן ועכשיו. מצד שני, להתחיל כבר להביט שנה קדימה ולבנות את המסגרת של השנה הבאה, זה בדיוק התפקיד של מנהל.
מהניסיון שלי, החג הוא בדיוק הזמן שבו הכי מפתה לדחות החלטות, לגבי תקציב שלא ברור אם ממשיכים בו, עובד שלא בטוחים לגביו, שיחה עם לקוח שקשה לקיים. הטעות הכי יקרה שראיתי שמנהלים עושים היא לתת לחג "לבלוע" את ההחלטה ואז לגלות בנובמבר שהיא עדיין קיימת ובועטת.
השבועות המקוצרים סביב החגים הם לא זמן מבוזבז אם יודעים לנצל אותם נכון: הם מצוינים לשיחות אחד-על-אחד, לסגירת נושאים מנהלתיים שנדחו כל השנה ולתכנון בלי הלחץ השוטף של השגרה. מנהלים שמצליחים ברבעון הזה הם אלה שהופכים את ההפרעה לכלי בלי להילחם בה.
התובנה שלמדתי מבניית סימולציות מכירה: תכנון שנה קדימה לא מחכה לינואר. הוא מתחיל בדיוק כשסוגרים את הרבעון האחרון, כי אז המידע עוד טרי – מה עבד, מה לא, איפה היה קשה. מנהל שמחכה לינואר מתחיל את התכנון על בסיס זיכרון ולא על בסיס נתונים.
הרבעון הזה קצר, אבל הוא בדיוק המקום שבו ניסיון, משמעת ותכנון נפגשים.
מי שיודע לצלוח אותו נכנס לשנה הבאה בביטחון.
אם אתם צריכים עזרה בגיבוש היעדים לרבעון או לשנה הבאה – אני מזמינה אתכם לשיחה.