קראתי השבוע מאמר שמסביר משהו שאנחנו בענף הבנייה והתשתיות צריכים לשמוע בדיוק עכשיו. במיוחד בתקופה שכזו, כשהמציאות שלנו כל כך לא רגילה, כשיש לנו רגעים של עצירה כפויה, של חשיבה מחדש, המאמר דיבר על משהו שנקרא “Innovation by Analogy” – חדשנות דרך חשיבה אנלוגית. נשמע מיושן? דווקא לא, זה הדבר הכי פשוט וגאוני שיש.
הרעיון הוא כזה: אתם לא צריכים להמציא את הגלגל מחדש. אתם צריכים להסתכל על מה שעובד מצוין בתעשיות אחרות לגמרי, להבין את העיקרון שמאחורי זה ולהשאיל אותו לתעשייה שלכם.
לא בשיטת העתק הדבק, זה הרבה יותר מתוחכם, זו היכולת לראות דפוסים, לזהות פתרונות שכבר עובדים מצוין במקום אחד ולהבין איך להתאים אותם למקום שלכם. כי בסופו של דבר, הרבה מאוד מהאתגרים שאנחנו מתמודדים איתם בענף הבניה, מישהו אחר כבר פתר. רק בהקשר אחר לגמרי.
אתם בטח חושבים: “אנחנו בענף כל-כך מסורתי, מה יכול להיות משותף לנו עם תעשיות אחרות?” אז בואו נדבר על כמה דוגמאות מהעולם.
קחו את עגלת התינוקות Maclaren – הדבר הכי מצליח בתחומו בעולם. בשנת 1967, מישהו החליט ליצור עגלת תינוקות קלות וחזקות. מה הוא עשה? הוא הסתכל על ענף התעופה. לקח את העיקרון של מוטות אלומיניום קלים, מבנים משולשים לחיזוק (כמו בכנפיים של מטוס!) וגלגלי נחיתה כפולים.
הבין עיקרון של קלילות וחוזק מתעשייה אחת והחיל אותו על בעיה אחרת לגמרי.
התוצאה? מוצר ששינה שוק שלם.
עוד דוגמא: BMW בשנת 2001 התמודדו עם בעיה מאתגרת, יותר מ-200 כפתורים ומתגים בלוח המחוונים של מכונית יוקרה. איך נותנים לנהג לשלוט ברכב מורכב כזה מבלי שהוא יתבלבל? הם הסתכלו על תחום משחקי הוידאו. לקחו את הרעיון של ג’ויסטיק, העיקרון של בקרה אינטואיטיבית אחת שמפעילה הכל, והפכו את זה לi-Drive – מערכת שעד היום משמשת במכוניות BMW ושינתה את כל חווית הנהיגה. הם לא המציאו כלום, הם ידעו לקחת רעיון ממקום אחד ולהתאים אותו בצורה גאונית לתחום שלהם.
הדוגמה האהובה עליי היא Massage Envy בעלים של חדר כושר ראה שהמודל של מנוי חודשי עובד מצוין. אנשים משלמים כל חודש, ישנה הכנסה קבועה וצפויה. הוא שאל את עצמו: למה שזה לא יעבוד גם בעולם העיסוי? אז הוא פתח רשת העיסויים הגדולה בעולם בשיטת מנוי חודשי. לאחר מכן הוא לקח את זה גם לעולם הכירופרקטיקה. עיקרון אחד, מספר תעשיות שונות והצלחה גדולה.
אז בואו נחבר את זה לעולם שלנו, כי פה זה נהיה ממש מעניין. חשבו על זה בהקשר של BIM שהוא בעצמו חדשנות קומבינטורית.
לקחנו מידול תלת-ממדי מעולם הגיימינג והאנימציה, שילבנו ניהול מסדי נתונים מעולם התוכנה, הוספנו ניהול פרויקטים מהתעשייה, זרקנו פנימה עקרונות של שיתוף פעולה מפלטפורמות חברתיות ומערכות ענן… וסידרנו את הכל מחדש לתחום הבנייה והתשתיות.
זה למעשה, רה-קומבינציה גאונית של דברים שכבר היו קיימים.
עכשיו תחשבו כמה אתגרים אנחנו עדיין מתמודדים איתם כל יום – ומישהו, איפשהו, בתעשייה אחרת לגמרי, כבר פתר את זה.
קחו לדוגמה את האתגר של תאום בין קבלנים שונים באתר. זה כאוס, זה תיאום לוגיסטי מטורף, זה טעויות ותביעות. איפה עוד יש תיאום לוגיסטי מורכב של גורמים רבים שחייבים לעבוד בסנכרון מושלם? בתעשיית התעופה – בשדות תעופה. מטוסים נוחתים, ממריאים, מתדלקים, מתנקים, עוברים בדיקות ביטחון, נוסעים עולים ויורדים – הכל בדקות ספורות ובתזמון מדויק. מה אנחנו יכולים ללמוד משם על סנכרון, על תקשורת בזמן אמת, על גיבוי מערכות?
קחו את התעשייה הרפואית – חדרי ניתוח שבהם צוותים צריכים לעבוד בסנכרון מוחלט, עם פרוטוקולים ברורים, עם תיעוד מדויק של כל שלב.
מה זה יכול ללמד אותנו על עבודה באתרי בנייה מורכבים?
נושא של בטיחות באתר, אתגר נצחי שלנו. איפה עוד בטיחות היא קריטית לחלוטין ואי אפשר להרשות לעצמך שגיאות? בתעשיית הכימיקלים, במפעלי גרעין, בחקר חלל.
איזה פרוטוקולים יש להם?
איך הם מטמיעים תרבות של בטיחות?
איך הם מתמודדים עם טעות אנוש?
כל התשובות האלה כבר קיימות, רק צריך לדעת איפה לחפש ואיך להתאים.
אז איך עושים את זה בפועל?
יש תהליך פשוט שממש עובד, וזה נראה ככה:
- כיתבו על פתק אחד את האתגר המשמעותי שיש לכם כרגע. הדביקו אותו במרכז הקיר או על השולחן.
- קחו את האתגר והגדירו אותו בצורה פשוטה. תשאלו: מה העיקרון כאן? לדוגמא אם זה ״קבלנים לא מגיעים בזמן״, העיקרון הוא ״תיאום לוגיסטי של גורמים מרובים״ – ההפשטה הזו היא המפתח.
- התחילו לזרוק שמות של תעשיות סביב הבעיה. תעופה, רפואה, משחקי וידאו, מסעדות, קמעונאות, ספורט מקצועי, תעשיית האירועים… ככל שהתעשייה יותר רחוקה מהתחום שלכם, כך הסיכוי לרעיון פורץ דרך גדול יותר. בכל תעשייה בדקו: איך הם פותרים אתגר דומה? מה הכלים שלהם? תכתבו הכל.
- קחו את הרעיון הכי מעניין שמצאתם ובדקו האם ניתן להתאים את זה לעולם שלי? להבין את העיקרון ולבנות אותו מחדש לתחום הבנייה.
- נסו את זה בפיילוט קטן. הגדירו מדדי הצלחה לבחינה האם זה מצליח ובעיקר אל תפחדו לשנות, להתאים או לדייק את הפיתרון בדרך.
זה תרגיל שאפשר לעשות לבד על כוס קפה וחצי שעה של שקט, אבל הוא הרבה יותר עוצמתי כשעושים אותו בצוות. כי כל אחד מביא ניסיון אחר, מכיר תעשיות אחרות, רואה זוויות נוספות וזה מדהים לראות איך הרעיונות צצים מתהליך כזה ופשוט מפתיעים.
המחקר מראה שחברות שמשלבות כוח מחשבה עם תעשיות רחוקות מהן יוצרות פתרונות חדשניים שמספקים תוצאות טובות יותר בצורה משמעותית.
אני לא ממציאה זה המחקר מMIT 🙂 והסיבה לך היא כשאתם מסתכלים רק בתוך התעשייה שלכם, אתם נתקעים באותם דפוסי חשיבה, באותן הנחות יסוד, באותן הגבלות מנטליות. אבל כשאתם יוצאים מהקופסה פתאום נפתחות בפינכם אפשרויות שלא ראיתם קודם.
יש לי תיאוריה מעניינת בנושא הזה, במיוחד לגבי התקופה שאנחנו חיים בה עכשיו. בימי מלחמה, כשהמציאות כל כך לא רגילה, יש משהו מוזר שקורה – החוקים הישנים כבר לא עובדים טוב כמו פעם.
פתאום יש מקום לשאול: למה אנחנו עושים את זה ככה? האם זה חייב להיות ככה? מה אם ננסה אחרת? התקופה הזו, עם כל הקושי שבה, נותנת לנו הרשאה לחשוב מחוץ לקופסה. המציאות כופה עלינו להיות יצירתיים, גמישים, לחפש פתרונות במקומות לא שגרתיים.
אני מאמינה שהתקופה הזו, עם כל המורכבות והאתגרים שלה, היא גם הזדמנות לא רגילה. הזדמנות לעצור את ה״עסקים כרגיל״, להרים ראש ולשאול את השאלות האלה שתמיד דחינו. אני מציעה לכם לנצל את זה. תנו לעצמכם את ההרשאה לחשוב אחרת, לבחון רעיונות, לנסות משהו חדש. כי החדשנות שאתם מחפשים כבר קיימת רק אתם צריכים למצוא אותה במקום אחר.
אם אתם מרגישים שאתם תקועים באתגר מסוים, או שאתם רוצים לחשוב מחוץ לקופסה אבל לא לגמרי יודעים איך להתחיל – בואו נעשה את זה ביחד. אני מציעה לכם להיפגש לפגישת סיעור מוחות, שיחה חופשית על האתגר שלכם ועל המקומות הכי לא צפויים למצוא בהם פתרונות. זה שירות מיוחד לתקופה מיוחדת, כי אני מאמינה שדווקא עכשיו חוסר הוודאות יכולה לגרום לנות להיות יצירתיים יותר.
צרו איתי קש: נקבע שיחה או פגישה, נחשוב ביחד מחוץ לקופסה. לפעמים כל מה שצריך זה זווית ראייה נוספת ומישהו שעוזר לכם לראות את מה שכבר קיים.