כמה שעות באמת אנחנו עובדים ביום?

הרבה נאמר על שעות העבודה, על פרודוקטיביות ובכלל על היברידיות…

ועדיין רוב המעסיקים סופרים שעות.

במהלך השנתיים האחרונות ומאז שהקמתי את העסק שלי הבנתי את משמעות הפרודוקטיביות ושעות העבודה ואני רוצה לשתף אותך בכמה תובנות.

בעבר חשבתי שאני סופר יעילה בעבודה, הספקתי לעשות הכל ומהר. בנוסף, כאשר ניהלתי עובדים גם התמודדתי עם עניין שעות העבודה, כולם היום חתומים על משרה מלאה של 9 שעות עבודה (או 42 שעות עבודה שבועיות לצורך הדיוק) ועדיין היו את אלו שעשו את השעות אבל לא את העבודה ואילו היו את אלו שלעיתים היו עושים פחות שעות אבל העבודה היתה מתקתקת אצלם.

כלל האצבע היה שעובד טוב עובד 60% מהיום שזה בערך 5.5 שעות נטו, מחקרים אחרונים הגיעו למסקנה שיש גם כאלו שעובדים בין 3-4 שעות וזה לא יאמן.

אבל בנינו, כמה זמן אנחנו מבזבזים בעבודה על כלום?

בואו נתחיל בבזבוז הזמן העיקרי : פגישות פרונטליות!

רוב זמני הפגישות יכולים להסתכם ב-2-3 מיילים ופגישה של רבע שעה עד עשרים דקות לסיכום המשימה וחלוקת אחריות, ועדיין חברות וארגונים משקיעים בפגישות פרונטליות שעות רבות.

אין ספק שהקורונה הוכיחה את מה שכתבתי, כמה מיכם ראיתם שפגישה שערכה במשרד שעתיים שלוש עברה לזום וערכה 40 דקות?! (כי לרובנו לא היה זום פרו ולכן מקסימום הפגישה במסלול החינמי היה 40 דקות והתכווננו לזה ולרוב הצלחנו להשלים את הפגישה ללא צורך בהתחברות מחדש).

אז אם אנחנו מקצרים את שעות הפגישות אנחנו מורידים המון שעות מיותרות של בזבוז.

מעבר לכך יש את שיחות המסדרון/מטבחון שלעיתים בהם אנחנו סוגרים עניינים פורמליים בצורה לא פורמלית (משהו שלי היה מאוד חסר למשל בסגרים כי כל דבר שהצריך מייל או שיחה הפך לפורמלי) ובכל זאת גם שם אנחנו ״מבלים״ זמן רב.

בקיצור חברים, ברגע שהתחלתי לעבוד כעצמאית – ירד לי האסימון!

אנחנו באמת עובדים 4-5 שעות ביום וכל השאר בזבוז זמן.

בתקופה הראשונה שמתי לב שאני עובדת 5 שעות ומסיימת את היום, ה״קול״ בראש שלי היה צועק :״איך את מרשה לעצמך לעבוד חצי יום בזמן שאת עובדת עבור עצמך עכשיו?״ אבל לאורך הזמן הבנתי את עניין הפרודוקטיביות ניתן להספיק לעשות את כל המטלות ללא הפרעות והסחות דעת בחצי מהזמן.

אז יהיו את המעסיקים שיגידו מעולה אז זה אומר שאפשר לעשות כפול בעצם.

מצד אחד הם צודקים כי מתמטית זה נכון, אך מצד שני זה לא עומד במבחן המציאות. אדם הוא לא רובוט. לא ניתן לתכנת אותו לעבודה לאורך זמן ללא הפסקות.

ופה נכנסים הנושאים הנוספים: פרודוקטיביות והיברידיות.

פרודוקטיביות היא הזמן בו העובד עובד באופן יעיל כך שהוא מצליח לבצע את סך מטלותיו בצורה אפקטיבית.

מחקרים מראים כי לרוב הא.נשים השעות הפרודוקטיביות שלהם הם ב-11:00 בוקר עד הפסקת הצהריים (12:30-14:00) ולאחר מכן בשעות הערב המוקדמות

15:00-16:00 ועד סיום יום העבודה (16:30-17:30)

אז גם כאן כאשר אנחנו מחשבים את הזמנים אנחנו מבינים שמדובר בממוצע של כ-5 שעות עבודה בסה״כ.

כך שמעסיקים איך שלא תחשבו את זה רוב העובדים שלכם מסוגלים

לעבוד 4-6 שעות פרודוקטיביות בכל יום עבודה!

אחרי שהפנמנו את השעות והפרודוקטיביות בואו נדבר על היברידיות.

היברידיות היום היא מרכיב מאוד חשוב לעובדים. במחקרים אחרונים שיצאו כ49% מהעובדים ציינו שהיו שוקלים עזיבה לטובת משרה שבחלקה היא היברידית.

היברידיות יכולה להטיב עם העובד ועם המעסיק בנושאים הבאים:

  • מתבטא באיזון בית עבודה
  • מאפשרת לעובד לעבוד בסביבה שקטה ונטולת הפרעות (לרוב עד שהילדים חוזרים מבית הספר לפחות)
  • מונעת את לחצי הפקקים לעבודה ומהעבודה
  • מגביר שביעות רצון ואושר העובדים
  • מגביר אמון הדדי
  • מגבירה פרודוקטיביות ומחויבות
  • מקטין שחיקה בעבודה

ארגונים לקחו את נושא ההיברידיות וראו גם את טובת ויעילות העסק, ישנם חברות שמאפשרות עבודה מהבית ברמה של שליש משרה  ואף יותר וכך למעשה הקטינו את שכר הדירה על המקום כי מקום העבודה הפך להיות מתחם שיתופי לעבודה ומי שמגיע יושב על עמדה חמה או קבועה וכך למעשה גם הארגון וגם העובדים מרוצים.

כאשר לארגון יש מתודולוגיות של בקרה ויכולת עבודה משותפת גם מרחוק הנושא הופך להיות פשוט יותר ואפשרי. (באחת הניוזלטרים שכתבתי בעבר, הרחבתי על נושא הפרודוקטיביות וכיצד ניתן ליצור מתודה של עבודה מרחוק ובקרה עליה).

בסופו של יום כמנהלת של עובדים, אני ידעתי להגיד עם יד על הלב, שמי שעבד במשרד היה עובד גם מהבית ולהיפך מי שטייל ובזבז את הזמן שלו בעבודה כנראה שגם עשה זאת בבית. כך שהמיתוס שעובדים לא עובדים בבית והופכים את זה ליום חופש היא הכללה שעושה עוול עם רוב העובדים (עובדה ממחקרים!).

וכמו שתמיד אני אומרת המנעד הוא רחב לא חייבים לעבוד רק מהבית או רק מהעבודה, אפשר גם וגם ובמינון הנכון לארגון ולעובדים שלך!

כי בסופו של יום עובדים רואים בעבודה היברידית, יתרון משמעותי ומנוחה מעצם היותם באווירת בית ומשפחה. זה לא אומר שהם לא עובדים- הם עובדים אך במקום לבזבז את הזמן בפגישה ארוכה הם מכניסים או מקפלים כביסה, במקום בזבוז זמן בשיחה במטבחון או ארוחת צהרים ארוכה הם מכינים צהרים לילדים ואוכלים איתם ובסופו של דבר זה גם מגביר בהם אושר (מחקר לאחרונה הראה שעובדים שיש להם את האפשרות של עבודה מהבית, מאושרים יותר וגם פה האושר מגביר פרודוקטיביות ב13%) את השעות שלהם הם עושים כאן או כאן רק באווירה ובהתנהלות שונה.

לכן, שווה לבחון את כל ההזדמנויות שיש היום למעסיקים כדי לשמור את העובדים שלכם אצלכם, מרוצים ומאושרים.

כי חשיבה של ספירת שעות נעלמת אט אט מהעולם וכדאי לנו להצטרף לזרם הפרודוקטיביות והאושר שמביא אתו יתרונות רבים והתנהלות ממקום של אמון ומחוברות הן מצד העובדים והן מצד המעסיקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *